משפט המלך

המזמור שלפנינו הוא מזמור מלך, העוסק בברכת המשורר למלך. נראה כי במרכז המזמור ישנו מבנה קונצנטרי מובהק:

(ה) "ייראוך עם שמש"

            (ו-ח) תיאורי מים וטבע ("זרזיף ארץ... אפסי ארץ")

                        (ט-יא) מלכי הגויים יעבדו את המלך ("מלכי שבא...")

                                    (יב-יד) חמלת המלך על השכבות החלשות בחברה

                        (טו) מלכי הגויים מברכים את המלך ("ויתן לו מזהב שבא")

            (טז) תיאורי טבע ("בר בארץ... כעשב הארץ")

(יז) "יהי שמו לעולם לפני שמש"

מהמבנה הזה עולה כי אמנם המלך יכול להתברך בברכות משמעותיות, אך במרכז הברכות והתקוות למלך עומדות הדרישות המוסריות כלפי המלך: "כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו. יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע. מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו" (יב-יד). המסר במזמור הוא חזק: על אף שמדובר במלך רב עוצמה אשר "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים" (ה), עליו כמלך לדאוג לשכבה החלשה בחברה ולארגן את מלכותו סביב הצדקה והמשפט.

למעשה דרישה זו עולה כבר מהפתיחה למזמור: "א-להים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך" (א), המשורר מבקש שה' יביא למלך ממשפטו וצדקתו כדי ש"ידין עמך בצדק וענייך במשפט" (ב). כך בפתיחת המזמור (א-ד) הפנייה היא אל ה' שיביא את המלך למלכות של שלום וצדקה, ואילו בחלק המרכזי של המזמור (ה-יז) המשורר פונה בבקשה זו גם אל המלך.