משל האתון העקשנית

המסר הכללי של סיפור האתון הוא שהקב"ה אינו מעונין שבלעם ילך עם שליחי בלק, אך לא ברור מדוע התורה נזקקת לדוגמא כל כך מורכבת ומוזרה כדי להבהיר נקודה כל כך פשוטה. לשם הבנת משל האתון, יש להבהיר במדויק: מהו המשל, מהו הנמשל, ומה המסר של שלוש הניסיונות של בלעם להוליך את האתון בדרך ישרה.

במקרים רבים, האדם יודע מה עליו לעשות אך הוא מנסה לעקוף את חובתו על ידי מציאת 'פרצות' כדי לעשות את אשר בלבו.
בלעם ידע מהו רצונו של הקב"ה כשם שהאתון "ידעה" מהו רצונו של בלעם. למרות זאת, כשם שהאתון נסתה ללכת בדרכים עקלקלות, אף בלעם ניסה למצוא 'דרך עוקפת' לקיום רצון ה'.

משל האתון רומז לכל המהלך של הסיפור שיבוא בהמשך.
בשלוש הפעמים הראשונות, גורם מסויים (בלעם) מכריח את האתון לעשות מעשה מסויים (ללכת בדרך הישרה), והיא מסרבת לעשות זאת. במקביל, בנמשל, הקב"ה מכריח את בלעם ללכת בדרך הישרה, על אף רצונו הפרטי. החרב שבלעם מעוניין בה כדי להרוג את האתון התחלפה בסופו של דבר בחרבם של בני ישראל, שפגעה בבלעם בשליחות הקב"ה.
כמו בלעם, אף האתון מנסה לסטות מן הדרך בשלוש צורות:
בהתחלה, היא מנסה לסטות מן הדרך (וכך בלעם, בפעם הראשונה ניסה לקלל במקום לברך);
אחר כך, היא עוברת בצד המלאך תוך לחיצת רגלו של בלעם (וכך בלעם, ניסה לקלל וגם לברך);
ולבסוף - היא רובצת במקומה (וכך גם בלעם שותק ואינו מברך ואינו מקלל).
וכפי שבלעם פותח ומברך בפעם הרביעית ביוזמתו - כך גם האתון פותחת את פיה בפעם הרביעית.
רק בפעם הרביעית בלעם יכול להעיד "וידע דעת עליון" (כ"ד, טז), לאחר שלושה נסיונות לקלל, שלא הצליחו, הוא יודע דעת עליון.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון