פעמיים בחייו מתנבא שאול, ופעמיים תמהים עליו האנשים: "הגם שאול בנביאים?". ההבדל התהומי שבין שני המקרים מדגיש את ההידרדרות של שאול בין עת משיחתו לזמן רדיפתו את דוד.
פעמיים בחייו מתנבא שאול:
פעם אחת בפרק י' - לאחר משיחתו למלך שאול מגיע לגבעת הא-לוהים, מוצא שם "חבל נביאים" ויחד איתם הוא מתנבא. תגובת העם לכך היא השאלה "הגם שאול בנביאים?" (י', יב) שהופכת למשל; הפעם השניה היא בפרקנו - שאול רודף אחרי דוד שנמצא אצל שמואל, ושליחיו ולבסוף גם הוא מתחילים להתנבא. גם על כך תמהים העם באותה הלשון (כד).
למרות השימוש באותו המשל בדיוק, כל אחד מהסיפורים מציג בו זווית שונה:
בפרק י' עם משיחתו למלך הפך שאול לנביא כנגד הציפיות ועל כך העם תמה - איך הוא כל כך טוב? ההתנבאות של שאול מסמלת עליית מדרגה, הן בדמותו שלו והן ביחס של העם אליו.
בפרקנו, לעומת זאת, נבואתו של שאול מתוארת בצורה מבזה - "ויפל ערום כל היום ההוא וכל הלילה" (כד). העם תמה על מעשיו של שאול בגלל שנביאים היו ידועים בהתנהגותם החריגה והלא שפויה (כמופיע בסיפור משיחת יהוא, לדוגמה, מלכים ב ט'), ובעצם שאלת העם כאן היא (בלשון נקייה): "האם שאול משוגע?".
ההקבלה הברורה באה לבטא את ההידרדרות של שאול ואת תהליך הנפילה שלו - מהמלך הראוי והצדיק של עם ישראל, שעלה על כל הציפיות, לאדם שנראה כבזוי ומשוגע, שזוכה לספקנות וזלזול מעמו.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער