"וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר" (דברי הימים ב כ"ה, יד)
"אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת" (משלי כ"ט, ט)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קג עמוד א
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת" (משלי כ"ט, ט)?
אמר הקדוש ברוך הוא: כעסתי על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר [כי] אלהי מלכי ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו [לו] להכשילו ולכל ישראל" (דברי הימים ב כ"ח, כג).
שחקתי עם אמציה, ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר: "ויהי אחרי (כן) בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם [לו] לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר" (שם כ"ה, יד).
אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: בכיי ליה למר דלא ידע, חייכי למר דלא ידע, ווי ליה למר דלא ידע בין טב לביש [= שכך אומרים אנשים: תבכה ותכעס על אדם שלא מכיר, תשחק לו לאדם שלא מכיר, אוי לו לאדם שלא מכיר בין טוב לרע].
רש"י מסכת סנהדרין דף קג עמוד א
"איש חכם נשפט" - זה הקדוש ברוך הוא, שנקרא ה' איש מלחמה (שמות ט"ו).
"איש אויל" - אלו מלכים שבסמוך, אחז ואמציה.
"ורגז ושחק ואין נחת" - בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו, ואינם חתים לחזור למוטב.
בכי ליה למר כו' - ... כשהוא חכם כשהוא רוצה להישפט ולהתווכח עמהן, בין שהוא שוחק עליהם בין שהוא כועס עמהן אינם יראים מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב.