התורה מצווה להטיל ציצית על כנפי הבגד. חז"ל דורשים שיש צורך בארבע כנפות כדי להתחייב בציצית. מה יעשה מי שאין לו בגד כזה? האם חובה עליו לקנות כדי להטיל בו ציצית או שרק במקרה שיש לו בגד כזה עליו לקיים את המצוה? 

 

שיטת הרמב"ם בנוגע לחיוב מצות ציצית אינה ברורה. בסיום מצוות העשה מונה הרמב"ם שישים מצוות "הכרחיות", מצוות שכל אדם נורמלי, החי בעיר, עובד, נושא אשה ומוליד ילדים חייב לקיים. בין המצוות הללו מונה הרמב"ם את מצות ציצית. אמנם גם את מצוות מזוזה מנה הרמב"ם במנין המצוות ההכרחיות למרות שבנקל יכול אדם לפטור את עצמו ממצוה זו (כגון לגור באוהל או בספינה), אך קיימת הבחנה בין מזוזה לציצית. אדם רגיל ונורמלי חי בבית ולכן הוא חייב במזוזה. מאידך, יכול אדם לחיות חיים נורמלים לחלוטין בלא שילבש ארבע כנפות (במיוחד בימינו). אם בכל זאת הכניס הרמב"ם את מצות ציצית לרשימת המצוות ההכרחיות, מסתבר שלדעתו זוהי מצוה חיובית (מצוה שחייב לקיימה).
ניתן להביא ראיה נוספת לכיוון זה ברמב"ם מדבריו בהלכות שבועות. הרמב"ם שם דן בנשבע לבטל מצווה: "... שנשבע לבטל את המצוה, כיצד? כגון שנשבע שלא יתעטף בציצית, שלא ילבש תפילין, שלא ישב בסוכה בחג הסוכות ולא יאכל מצה בלילי הפסח...". ברשימה זו המונה מצוות חיוביות כלל הרמב"ם את מצות ציצית, ועל כן נראה שלדעתו אף מצות ציצית היא מצוה חיובית.
מאידך, לקראת סוף הלכות ציצית כותב הרמב"ם (הלכות ציצית פ"ג, הלכה יא):"אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו. אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו ובשעת התפילה צריך להזהר ביותר. גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים". וכך מסיים הרמב"ם את הלכות ציצית: "לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה''" (שם הלכה י"ב).
לכאורה הלכה זו סותרת את ההבנה העולה מספר המצוות ומהלכות שבועות. ואכן, הרב יוסף קאפח סבר שהרמב"ם שינה את דעתו בענין זה, משום שלא מצא דרך לגשר בין שתי ההבנות ההופכיות העולות מדברי הרמב"ם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון