מעשי יאשיהו מסודרים בספר דברי הימים באופן כרונולוגי. כך ניתן לראות כיצד המעשים משתלבים זה בזה, וכל מעשה גורר את המעשה הבא - מצווה גוררת מצווה.
מעשי יאשיהו ערוכים בספרנו על דרך ההשתלשלות ההיסטורית, וכל מעשה ומעשה משתלב במעשה שקדם לו. והרי השלבים העיקריים שניתן להבחין בהם במעשיו:
א. בשנה השמינית למלכו, בהיותו בן שש עשרה שנה החל "לדרוש לא-להי דויד אביו" (ג) - כלומר, החליט לשוב ולחדש את דגם המלכות שיסד דוד.
ב. כעבור ארבע שנים, בהיותו בן עשרים שנה, משראה את עצמו יושב איתן על כיסא מלכותו ואינו צריך לחוש יותר לגדולי המלכות, ששימשו בימי אביו (אמון) ואביו זקנו (מנשה), התחיל בטיהור הארץ מעבודה זרה. וממעשה הטיהור אנו שומעים בעקיפין, שעלה בידיו למשול על כל "הארצות אשר לבני ישראל" (לג).
ג. בשנת שמונה עשרה למלכו, אחר שטיהר את רוב הארץ מעבודה זרה, התחיל בחיזוק בדקי הבית "אשר השחיתו מלכי יהודה" (יא), ובעקיפין נרמז כאן שבשש השנים שעסקו בהן בטיהור הארץ עסקו הלויים בעת ובעונה אחת במגבית מיוחדת לצורך ההוצאות הכרוכות בחיזוק בדקי הבית.
ד. אגב העבודה של חיזוק בדק הבית נמצא הספר הקדום "ביד משה" (יד), כלומר: ספר תורת ה' שנכתב בעצם ידו של משה. ואין מוצאים אלא את הדבר האבוד. ובדין הוא שאבידה יקרה, שמבקשים למצוא במשך שנים רבות ואין מוצאים אותה, תעורר התרגשות רבה במוצאיה. קל וחומר, שבתורה עצמה כתוב, שספר זה שכתב משה ישמש לישראל "לעד" (דברים ל"א, כו), ומשנמצא מגולל 'בדברי האלות', בדין הוא שהדברים הכתובים שם אכן היו 'לעד' ולאות, שהרעה ממשמשת ובאה. הקריאה שקרא בספר שפן הסופר, שהיה ראש ועדת השרים שפיקחה על חיזוק בדק הבית, עוררה חרדה והתרגשות רבה ביאשיהו, ומיד מינה משלחת ובראשה חלקיה ושלחה לנביא לבקש שיתפלל לביטול גזרת החורבן. ואלה הלכו אל חולדה הנביאה. וזו הודיעה להם שגזירת הרעה מוחלטת היא ולא ניתן לבטלה, אלא רק לדחותה עד לאחר מות יאשיהו.
ה. מציאת ספר התורה גררה שני מעשים: כריתת הברית ועריכת הפסח בעסק גדול בירושלים (בפרק הבא). אצל יחזקיהו מצאנו שביקש לכרות ברית לה' כדי שישיב ה' חרון אפו ממנו. וניתן לומר שאף יאשיהו ביקש - בדומה ליחזקיהו - בכריתת הברית להשיב ממנו חרון אף ה'.
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תתקלא-תתקלב