מפקד אוכלוסין

בפירושו לתורה קובע דון יצחק אברבנאל, מנהיגם הנערץ של יהודי פורטוגל בזמן הגירוש, כי ספר במדבר הוא ספר שמטרתו לתאר "את הנהגת העם". ואכן, שורשיה המוקדמים של הפילוסופיה הפוליטית העברית, כמו עקרונות החרות מעול זר והברית בין העם לאלוקיו, מופיעים כבר בספרי בראשית, שמות, ואף ויקרא, אבל תיאור הנהגת העם בפועל והאופן שבו באה לידי ביטוי הפילוסופיה הפוליטית העברית בעולם היום יומי של העשייה, זוכה למקום של כבוד בספר ההנהגה, ספר במדבר.

ספר במדבר נפתח במפקד האוכלוסין של העם ובעקבותיו בחלוקת עם ישראל לשבטים ולדגלים וסידורם "איש על מחנהו ואיש על דגלו" (נב). פרשני המקרא תמהים מדוע יש בכלל צורך במפקד, ומה הקשר בין המפקד ובין המבנה שבו ניצב "איש על מחנהו ואיש על דגלו".

הרמב"ן מכיר בנוהג המעשי של עריכת מפקד אוכלוסין "שכן דרך המלכים במנותם את העם", אבל למרות היכרותו עם הצורך ועם הפרקטיקה של מפקדי אוכלוסין הוא לא מצליח להבין למה יש צורך בפירוט המספרים המפורש, וכדבריו: "אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציווה שידעו אותו".

מניסיוננו כיום, בניהול מדינה, ניסיון שלא היה לפרשני ימי הביניים, אנו יודעים עד כמה מפקד אוכלוסין וידע נרחב על מרכיבי החברה, הם הכרחיים לניהולה של מדינה. בעבורנו שאלתו של הרמב"ן מקבלת את תשובתה מהחיים המעשיים: ללא פיקוח וידע סטטיסטי על האוכלוסייה, תכנון ארוך טווח, שהוא מנשמת אפה של החברה המודרנית, איננו אפשרי. גם ברמה הבסיסית יותר, מניינם של 'יוצאי הצבא', כפי שכבר מכיר הרמב"ן עצמו, הוא הכרחי להיערכות למאבק אפשרי, ונדרש לשם המשגת עוצמתה של החברה.

עם זה, עלינו לזכור שישנה סכנה בסטטיסטיקה ובמפקד אוכלוסין. הסכנה היא אובדנו של היחיד ואובדנם של השבטים השונים בחברה. במילים אחרות, סכנת הפיכתו של האדם למספר, סכנה המוכרת לנו היטב. ואכן רבי יצחק עראמה, מחבר הספר 'עקדת יצחק', מדגיש מרכיב אחר בעריכת מפקד האוכלוסין בפתח ספר במדבר: התורה מדגישה שהמניין צריך להיות "איש לגולגולתו", משמע כל איש ואיש נספר באופן עצמאי. הדגשת האיש היחיד מבטאת לדעתו של רבי יצחק עראמה את הרעיון שמטרתו של המפקד לא הייתה המניין הכללי, אלא דווקא הדגשת כל יחיד ויחיד הנמנה במפקד, מתוך רצון להנחיל תודעה לעם "שכל יחיד מהם – יהיה לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככוהן".

לפי דברים אלו, ההכרה בייחודיותו של כל מרכיב ומרכיב בחברה, של כל יחיד ויחיד, היא מסימניו המובהקים של מפקד האוכלוסין, של ספר במדבר. המפקד לא נעשה בשביל לדעת את התוצאה הסופית, את הסך הכולל, אלא נעשה דווקא בשביל אותם היחידים שכל אחד מהם "בן מלך".   

גישה זו מדגישה כי אסור לה למדינה לאבד את היחיד כרכיב של הכלל. אסור שהפרט יאבד בסטטיסטיקה ואסור שהיחיד ייתפס כמספר בלבד, כנתון. אדרבה, בריאותה של החברה היא במיקומם ובהערכתם העצמית הגבוהה של כל אחד ואחת מחבריה ומחברותיה. רק חברה המכירה את ערך היחידים המרכיבים אותה ונותנת מקום לכל אחד ואחד מהם, תדע לשרוד. בחברה כזו יגדלו יחידים שיהיו שׂדרת מנהיגות כלכלית צבאית ופוליטית, יחידים בעלי 'הדר', יחידים המוכנים להקדיש את עצמם ואת חייהם למען החברה – ויותר מכך, למען היחידים שבה.

עוד באותו נושא ראו גם בפוסט מאת הרב פרופ' יהודה ברנדס 'לכל איש יש שם'

באדיבות אתר 929