מפלת בבל ואליליה

"נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ" (ירמיהו נ', ב)

פירוש דעת מקרא לספר ירמיהו פרק נ'

הוביש בל - בל הוא האליל הראשי שבאלי בבל, ושמו באכדית belu, כלומר: אדון.

עובדי אלילים היו מאמינים שאם הובסו הרי הובס גם אלילם וכאילו הוא עומד מבויש שלא עצר כח להציל את עובדיו.

חת מרודך - חת משמעו נשבר. מרודך הוא כינויו של בל, באכדית marduk.

גילולים הוא שם גנאי לאלילים, לשון "גלל", צואה. 

והזכיר תחילה את בל-מרודך ראש אלי בבל, ואחר כך רמז לכל אליליהם, להודיע שבמפלת בל הוכחה אפסות כולם.

דעת מקרא - מפעל פרשנות לתנ"ך, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא בלשונו הבהירה, ובשילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני (התואם את המסורת), בעיקר בתחומי הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מחברים רבים השתתפו בכתיבת ספרי דעת מקרא. הפירוש לספר ירמיהו נכתב על ידי ד"ר מנחם בולה.