מפורענות קשה לישועה מופלאה

פרק ב' נפתח באזהרה לעם מפני הפורענות שתבוא על הארץ ביום ה' ההולך וקרב. הפרק מחולק לשלוש יחידות: הפורענות שתבוא ביום ה', פורענות המתוארת בדימויים ציוריים הלקוחים מעולם הקרב והמלחמה (א-יא). קריאה לעם לשוב אל ה' ולהכריז על תענית ציבור (יב-יז), ולבסוף המענה האלוקי לתשובת העם ותיאורי ישועה ושמחה המהפכים היפוך גמור את האסון הכבד (יח-כז).

א. הפרשנים נחלקים בנוגע לשאלה האם בפרק ב' מתואר ארבה שמגיע כמו לוחמים עזים או שמא מתוארת מלחמה אנושית שמדומה לנחילי ארבה. בססו כל אחת מן הדעות. מה לדעתכם ההשלכות הרעיוניות של כל אחת מן האפשרויות?

ב. בראש פרק ב' מתואר בוא הארבה/הלוחמים ברצף של שלושה דימויים חזותיים (ב, ג, ד-ט) – עקבו אחרי הדימויים השונים וחשבו אילו היבטים של האסון מובלטים בכל דימוי.

ג. בעקבות הפורענות קורא הנביא לעם לשוב אל ה' (יב-יד). מה דורש הנביא מן העם, ולֵמַה הוא מכוון אותם בקריאה לתשובה?

ד. תיאורי תעניות הציבור ביואל שימשו בסיס להלכות תענית ציבור. במהלך פרקים א'-ב' מתוארות שלוש תעניות ציבור, השוו בין התעניות ועקבו אחרי ההתפתחות וההחמרה החלה בהם, האופיינית גם כן להלכות תעניות ציבור:

1. במי מתמקדת התענית הראשונה (א',יג-יד), ומה היא כוללת? 

2. מהו החידוש שנוסף בתענית השניה (ב', יב-יד)?

3. את מי כוללת התענית השלישית (טז)? השוו לפטור החתן ממלחמה בדברים כ',ז וחשבו מדוע החתן והכלה נכללים בכל זאת בתענית זו.

ה. בחלקו האחרון של הפרק מתוארת הישועה וההיענות האלוקית לעם כמידה כנגד מידה. השוו בין תיאור הישועה לתיאור האסון. האם תיאור הישועה רק 'מתקן' את האסון או שהמצב לאחר האסון טוב ממה שהיה לפניו? מה תכליתה של הישועה ושל השפע הגשמי הניתן לעם?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"