"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ.
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן" (במדבר ל"א, א-ג)
מדרש תנחומא (בובר) פרשת מטות סימן ג
אמר ר' יהודה:
אילו רצה משה לחיות כמה שנים - היה חי,
שתלה הקדוש ברוך הוא מיתתו אחר נקמת מדין.
אמר משה: בשביל שאחיה אעכב נקמת ישראל מן המדינים?!
מיד - "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים" (במדבר ל"א, ג), צדיקים,
ולהלן - "בחר לנו אנשים" (שמות י"ז, ט),
"לתת (את) נקמת ה' במדין" (במדבר ל"א, ג).
הקדוש ברוך הוא אמר: "נקמת בני ישראל" (במדבר ל"א, ב),
ומשה אמר: "נקמת ה'" (שם, ג),
אמר להם הקדוש ברוך הוא: דין שלכם מתבקש, שגרמו לי להזיק אתכם,
אמר משה: רבון העולמים אם היינו ערלים, או עובדי עבודת כוכבים, או כופרים במצות,
לא היו רודפים אחרינו,
אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו,
הלכך הנקמה שלך, הוי "לתת (את) נקמת ה'" (שם).
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)