"וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה... אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדְּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל" (עזרא ב', א-ב)
לא פירש הכתוב אם ראשי העולים הנזכרים כאן באו כולם יחד או בעליות שונות אחרי זרובבל וישוע.
זרובבל - היה פחת יהודה בימי דריוש, כפי שמשתמע מנבואת חגי. כנראה שימש זרובבל במשרה זו אחרי ששבצר. אין אנו יודעים בברור תאריך עליתו ארצה, אך כפי הנראה היה זה זמן קצר אחר עלית ששבצר. זרובבל נתיחס בחגי ובספרנו לשאלתיאל, אולם בספר דברי הימים א' נתפרש יחוסו המלא: בן פדיה, כך ששאלתיאל אינו שם אביו אלא שם אבי זקנו, שבגלל חשיבותו נתייחס אליו. זרובבל היה אפוא בן בנו של יהויכין מלך יהודה.
ישוע - היה הכהן גדול הראשון בבית המקדש השני (ישוע הוא קיצור השם יהושע)
נחמיה - אפשר שהוא הפחה הידוע ושלרוב חשיבותו נזכר בראש הרשימה.
שריה - כשמו של הכהן הגדול האחרון בימי בית ראשון (מלכים ב' כ"ה, יח) וכשם אביו של עזרא הסופר (עזרא ז' א), ויתכן שאמנם בו הכתוב מדבר.
רעליה - בכתוב המקביל בנחמיה ז', ז: רעמיה.
מרדכי - שמו כשם מרדכי היהודי המפורסם, ואכן יש מחז"ל הסוברים שהוא הוא.
בלשן - אף הוא מראשי העולים, וכן פרש ראב"ע, וחז"ל דרשוהו כתואר למרדכי שהיה יודע בשבעים לשון (מגילה יג, ע"ב)
מספר - ברשימה המקבילה בנחמיה: מספרת. (אין אנו יודעים את משמעו של השם, ושמא הוא כינוי על שם מלאכתם - סופרים).
בגוי - השם דומה לבגוהי פחת יהודה, הנזכר בפפירוסים הארמיים שנמצאו ביב.
רחום - שם מצוי בין בני התקופה, ובכתוב המקביל בנחמיה: נחום.
בענה - שם מצוי בישראל מימי ראשית המלוכה.
... סך כל השמות בכתוב זה אחד עשר, ואילו בכתוב המקביל בנחמיה נמנו שנים עשר זקנים שעמדו בראש העולים, סמל לשנים עשר שבטי ישראל.
(מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר עזרא פרק ב')
דעת מקרא - מפעל פרשנות לתנ"ך, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא בלשונו הבהירה, ובשילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני (התואם את המסורת), בעיקר בתחומי הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מחברים רבים השתתפו בכתיבת ספרי דעת מקרא. הפירוש לספר עזרא נחמיה נכתב ע"י פרופ' מרדכי זר כבוד.