מלכות קודם זמנה

דעות רבות יש בחז"ל וגם במפרשים המאוחרים בדבר השאלה מדוע התנגד שמואל למלך למרות היות המלכת המלך מצווה בתורה. דרייבר טוען כי הסיפור מוכיח שפרשת המלך בדברים לא היתה ידועה לא לשמואל ולא לעם. כמובן, שדבריו סותרים את ההגיון:
א. רעיון המלוכה הלגיטימית קדם הרבה לספר דברים
ב. ממקורות רבים מוכח כי ה' מתנגד לבניין הבית בימי דוד לא משום שהוא שולל בניין בית מעיקרו אלא כיון שטרם הגיעה השעה
ג. העם ביסס את דרישתו על החוק בכך שהדגיש "ככל הגויים" (דברים י"ז, יד).
דומה שהפתרון הוא אחר. נראה שהבעיה היתה שהקדימו את הזמן אף על פי שאין פגם בעצם דרישת המלוכה כשלעצמה.
תקופת השופטים הציבה בפני העם אתגר גדול שכן לאחר שנכנסו לארץ שנשבע ה' לתתה להם התרגשו עליהם תלאות, תבוסות במלחמות ושיעבוד לעמים זרים. היה עליהם לשמוע אל קול הנביאים כדי לקבל הסבר למצבם והוא אי השמיעה בקול ה'.
אולם מתנגדי הנביאים טענו כי הבעיה היא בכך שאין להם משטר מסודר יציב ורצוף. נמצא, שרעיון המלוכה היוה ניגוד לדברי הנבואה ובשל כך גם לאחר ששמואל ממליך מלך הוא אינו מוותר על עמדת הנבואה לפיה יש לשמור על המצוות ולעבוד את ה' כדי שיהיה טוב. המלך לא יהווה מענה לכך כדי למנוע אותם מצרותיהם (י"ב, יג-טו).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'הרואה והרועה – רשימות על ספר שמואל', בהוצאת תבונות