כידוע, זה אלפי שנים שאין לנו מלך מבית דוד; כיצד מתיישבת מציאות זו עם ההבטחה שבחזון נתן כי מלכות דוד תתקיים לעולם?

 

נתן בנבואתו לדוד מבטיח לו שבית המלכות שלו יתקיים לעולם, אך מתברר ש"לעולם" במשמע נצח איננו 'תמיד', כלומר גם אם מובטחת מלכות נצח, אין מובטחת רציפות: מלכות דוד אכן תהיה לנצח, ולא תוחלף בבית מלכות אחר, אך אין זאת אומרת שתמיד יהיה מלך מבית דוד.
כך גם בהבטחה על ירושת הארץ "לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (בראשית י"ג, טו) - ארץ ישראל שייכת תמיד לעם ישראל, אך אין זה אומר שעם ישראל יֵשב בה תמיד; ישיבתו בארץ תלויה בהתנהגותו, כפי שהזהירה התורה פעמים הרבה.
חזון נתן מתרכז אפוא בצד החיובי – בית דוד לא יוחלף בבית מלכות אחר; לעומת זאת, בספר מלכים, שנכתב בפרספקטיבה של חורבן, מודגשת יותר התניית רציפות המלוכה – בדומה להתניית קיומו של המקדש, שהוא הנושא המרכזי בספר.
לפירוש זה יש תימוכין בנבואת הנחמה בפרק ל"ג בירמיהו, שכורכת את נצחיות הבחירה במלכות בית דוד עם נצחיות הבחירה בכוהנים:
"כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל. וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל הַיָּמִים.
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר. כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם. גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי. אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי" (ירמיהו ל"ג, יז–כב).
נמצאת אומר: מה הכוהנים בחירתם נצחית, אף שלא תמיד יעמדו כוהנים לפני ה', אף בית דוד כן. בפסוקים הבאים מוסיף ירמיהו בחירה שלישית – בחירת ה' בישראל – והוא חוזר ומדגיש כי אף שנראה לעיתים שבטלו בחירות אלו, באמת הן קיימות לעד.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון