מזמור פ"ט מתאר את מלכות בית דוד ואת חורבנה. המשורר פותח בתיאור חסדי ה' בבריאה ואגב כך מזכיר את מלכות בית דוד, ובכך מביע את הרעיון כי הבריאה מופלאה בתנאי וכל עוד שמלכות בית דוד קיימת. בהמשך הוא מפרט את הבטחת ה' לדוד למלכות עולם, הבטחה שניתנה לו על ידי נתן הנביא. אך כאן מתחולל מפנה והמזמור מסיים בזעקה ושבר על החורבן ועל כך שה' לא קיים, כביכול, את הבטחתו לדוד ולעם ישראל.
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין מזמורים סמוכים ובקשרים שבינו לבין מקורות אחרים ונעמוד על מקומו של המזמור בתוך רצף המזמורים.
מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט