מיהן ארבע המלכויות אליהן רומז חלומו של דניאל? ומדוע החלום כה סתום ומעורפל?

 

חזון ארבע החיות, הרומז לארבע מלכויות שישלטו ברמה בעולם במהלך ההיסטוריה, מופיע בתבנית של חלום ובסגנונו, ויש ללמוד אותו כדרכו של חלום, כתיאור אסוציאטיבי ערכי, ולא לחפש בו היסטוריה סדורה ומובנית. במקום רשימת האירועים ההיסטורית, יעלה אז לפנינו נהר של אירועים, שיטפון העובר מתקופה לתקופה, מדלג על פני הזמנים ובתוכו ניתן להבחין בדמויות הלובשות פנים שונות, ובמעשים המבצבצים ועולים.

הכתוב מטשטש את פרטי הדברים ואת ההבדלים בין המלכויות, ואינו מכוון למלכות אחת ולתחום גיאוגרפי מדויק. המלכויות מתחלפות ומשתנות מפעם לפעם, אבל המאבק הנצחי ביניהן נמשך לעולם. קיים מאבק בין מזרח למערב (בפרק ח'), ובהמשך, מאבק בלתי פוסק בין הצפון לדרום (בפרק י"א). מאבק אין-סופי זה לובש פנים שונות, לפעמים זו הסתערות כוחנית מלחמתית ולעתים זו הסתערות של התקרבות ונישואין משותפים. מאבק היסטורי רב גלגולים זה, מבטא את המתח הפנימי בתוך המציאות, את הניגודים ואת הסתירות בין קטביה.

החלום הסתום איננו תאונה. הוא קשור לעצם תוכן דברי הנבואה. הפנים השונות המקפצות ממקום למקום ומזמן לזמן מלמדות את דניאל שהמציאות העתידה איננה סגורה וקבועה כפי שנדמה היה לו בחזיונותיו הראשונים.

תבנית ארבע המלכויות, החיות, הדמוניות, בעלות הכוח האדיר והנורא שאין לעמוד בפניהן, אינה תבנית קבועה ונתונה שאין לשנותה. זו איננה עובדה מוחלטת, אלא תמונה סכמתית. זה דגם היסטורי בסיסי, שכמותו חוזר לאורך כל תולדות האנושות, והוא אינו מכוון רק לארבע מלכויות מסוימות.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך 

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת