מלך הפכפך

פעמיים חוזר הסיפור שיש ביד דוד להרוג את שאול ולרשת את המלוכה והוא בוחר שלא לעשות זאת. סבור הוא כי את המלוכה יקבל מן השמים ואל לו לקחת אותה בכוח הזרוע.
בניסיון הראשון, בפרק כ"ד, מודה שאול בפני דוד כי הוא צדיק. הוא אף מגלה כי הוא יודע שהוא יהיה מלך על ישראל. לכאורה נראה כי לקח אל ליבו את הדברים ולא ישוב לרדוף אחרי דוד. אולם אנו מגלים כי בפרק כ"ו חוזר שאול ורודף אחרי דוד ומבקש להמיתו.
גם שם חוזר הסיפור שיש בכוחו של דוד להרוג את שאול והוא מונע את בני צרויה מלעשות זאת בטענה כי שאול הוא משיח ה'. או אז מבטיח שאול לדוד כי הוא לא ירדוף אחריו יותר ואף ממליץ לו לחזור לביתו. דוד כבר לא מאמין לו ובורח לשדה פלשתים.
מה גרם לשאול לשוב ולרדוף אחרי דוד אם ראה שאין ברצונו של דוד למרוד בו כלל והוא אף הכיר בכך שדוד הוא שימלוך על ישראל? 
נראה שישנן כמה תשובות לדבר:
א. שאול היה מבועת על ידי רוח רעה בכל אותה התקופה. רוח זו יש בה כדי ליצור מצבי רוח משתנים ולהטעות את הלך מחשבתו של שאול. על כן אף על פי שהוא אחז בדעה מסוימת כלפי דוד יכול מאוד להיות שהרוח הרעה גרמה לו לשנות את דעתו.
ב. יש לשים לב כי שאול לא מבטיח בפעם הראשונה כי הוא לא יפגע בדוד אלא לכל היותר מכיר בטובה שעשה לו. ההבטחה שהוא לא ירדוף אחריו יותר ניתנה רק בפעם השניה ונראה שממנה לא חזר בו.
ג. יש לתת את הדעת על כך ששמואל נפטר בינתיים ומשום כך יכול להיות שהשתנה המצב מבחינת שאול המלך. שמא סבור היה שמותו של שמואל משנה את התמונה. כעת כבר אין לו, לשאול, מי שיתמוך בו ודבר זה גורם לו לשוב לסורו.