מי רצח את הפילגש?

עם ישראל נקהל למצפה ומבקש מהאיש הלוי לספר איך נהייתה הרעה הזאת שבגללה הגיעו אליהם חלקים של אשה ללא קבורה ובצורה כה נוראית. האיש הלוי שמוצג כ"איש האשה הנרצחה" (ד) ממהר לספר את סיפורו: בהיותו בדרך הביתה נכנס הוא ללון בגבעה יחד עם פילגשו. או אז נסובו בעלי הגבעה עליו ובקשו להרוג אותו, ואת פילגשו עינו עד מוות. לאחר זאת, לקח הוא את הפילגש וניתח אותה זאת על מנת לזעזע את ישראל כדי שיעוצו עצה מה לעשות עם המצב הנוראי הזה.

אכן מצב נוראי ששבט מישראל נוהג כך באנשים, אולם האם האיש הלוי נקי מעוון בסיפור הזה? זאת לא בדקו בני ישראל בדברם איתו.

האיש הלוי משמיט את העובדה שהוא אחז בפילגשו והוציא אותה החוצה בחזקה (י"ט, כה) כדי להציל את עצמו מהתעללות. אנשי הגבעה אמנם היו שטופים בעריות של משכב זכר וכנראה גם של נשים, אולם לא התכוונו לרצוח.

מלבד זאת, הוא לא ציין מה הוא עשה באותה העת בה בני בנימין עינו את פילגשו - הוא הלך לישון והתכוון לקום בבוקר וללכת לדרכו. הוא בכלל שכח אותה ולא ניסה להציל אותה מן המעשה הזה. אף לא בדק מה שלומה ולא חיכה לרגע שבו יעזבו אותה כדי שיוכל לטפל בה ולהחיות אותה.

הכתוב (י"ט, כה-כט) מתאר שהיא שולחה בעלות השחר והגיעה לפתח הבית מתוך רצון להיכנס אך אף אחד לא ענה לה. כמו כן מתואר שהיא נפלה בפתח הבית מתוך עילפון ללא מענה. הכתוב לא אומר שהיא מתה אלא רק שהוא אוחז בפילגשו ומנתח אותה לנתחים. לא מן הנמנע שהוא הרג אותה בידיו מתוך אטימות ואדישות.

עם ישראל לא ביררו זאת ובעצם לא בערו את הרע לגמרי מישראל. יכול להיות שזו הסיבה שהמלחמה היתה בעוכריהם והם הפסידו בקרב כנגד בנימין כיוון שלא היו נקיים בעצמם.