מי קרע את מעילו של מי?

(כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע: (כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ:
מי קרע את מעילו של מי?
המדרש והמפרשים מצדדים בדעה שהמעיל שנקרע היה של שמואל, אך עדיין יש לשאול: מדוע לא כתב המקרא דברים מפורשים, בלא להותיר מקום להתלבטות? וכי לא ניתן היה לכתוב את הפסוק באופן מבורר יותר, כגון 'ויחזק שאול בכנף מעילו של שמואל ויקרע'?
דומה, שהדברים נכתבו באופן מכוון בניסוח היוצר כפל משמעות. שהרי גם אם מבחינה מעשית נראה יותר שמעילו של שמואל הוא שנקרע – מבחינת המשמעות הסמלית של המעשה, הולם הוא יותר את כנף מעילו של שאול, וכפי שאומר שמואל מפורשות: ה' קרע את מלכותו של שאול. כפל המשמעות נועד לבטא רעיון זה.
יתרה מזאת: גם אם על דרך הפשט מעילו של שמואל הוא שנקרע במעמד זה, בפועל עתיד להיקרע גם מעילו של שאול, בשעה שיבוא להסך רגליו במערה שבה הסתתרו דוד ואנשיו: "וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט" (כ"ד, ה). במעשה זה יסתיים המעגל שהתחיל בפרקנו: שני המעילים הקרועים, של שמואל ושל שאול, רומזים לאותה מסקנה – קריעת המלכות משאול ונתינתה לדוד.
והנה, דווקא אפיזודה זו הביאה לשינוי כלשהו. דווקא לאחר ששב ושמע באופן מוחלט על קריעת ממלכתו, מצליח שאול להתעלות במקצת, ולהודות בחטאו מבלי לגלגל את האשמה על אחרים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך 

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון