מי צריך מלך?

מתוך כל השופטים שמואל בוחר להציג לנו שלושה: ירובעל-גדעון, בדן-שמשון ויפתח, ולבסוף הוא מזכיר גם את עצמו. מהו המסר שעולה מהזכרת שופטים אלו דוקא?

אם נעמיק בספר שופטים נראה שאצל כל השופטים ששמואל מזכיר יש בעיות בעבודת ה' של השופט או של העם, לא רק לפני התשועה אלא גם מיד לאחריה. העם הולך אחרי אפוד הזהב שגדעון יצר, יפתח נודר נדרים אליליים ש"אשר לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיה י"ט, ה), שמשון מתבולל בפלשתים ולא מתנהג כמו נזיר האלוקים שאמור היה להיות. במובן הזה, הם אכן מייצגים את ההידרדרות הרוחנית שחלה בימי תקופת השופטים.

מתי המגמה הזו התהפכה?
"וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה'" (שמואל א ז', ב)
עשרים שנה לאחר שמוחזר הארון, ושמואל מנהיג את העם, העם חוזרים בתשובה שלמה.

שמואל, אם כן, מתאר מהלך רוחני על ידי בחירת השופטים בתיאור התקופה: העם חטא, הלך והידרדר; ורק עם הנהגתו של שמואל הצליח לשוב בתשובה.

אם כן, בקשת העם לסיים את תקופת השופטים ולקבל מלך מעידה לא רק על רצון לשינוי במישור הפיזי, אלא גם במישור הרוחני - דווקא כשתהליך התשובה של העם מתחיל להתבסס, הם מבקשים שינוי. יש מקום לבקש מלך שיכפה על העם לעשות הישר בעיני ה' ולא "איש הישר בעיניו יעשה", אבל לאחר ששמואל הצליח להחזיר את העם בתשובה ללא סמכות מלכותית, כבר אין צורך רוחני במינוי מלך .

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער