"וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ. וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ ה' וַיָּמֹת" (דברי הימים ב י"ג, יט-כ)
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לג ד"ה [ה] ויכו בהם
"ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו ה' וימת" (דברי הימים ב י"ג, כ) -
אמר ר' שמואל בר נחמן: את סבור שירבעם ניגף והלא לא ניגף אלא אביה.
ולמה ניגף? ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ורבנין [=וחכמים] -
ר' יוחנן אמר: על ידי שחיסדו ברבים,
הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים" (דברי הימים ב י"ג, ח).
ר' שמעון בן לקיש אמר: על ידי שביזה את אחיה השילוני,
הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "ויקבצו עליו אנשים ריקים בני בליעל" (שם י"ג, ז).
ורבנין אמרי [=וחכמים אומרים]: על ידי שבאת עבודה זרה לידו ולא ביערה,
הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל" וגומר (שם י"ג, יט).
וכתיב [על עגלי ירבעם]: "וישם את האחד בבית אל" (מל"א י"ב, כט).
ויקרא רבה - מדרש אגדה ארץ ישראלי על ספר ויקרא, הכולל דרשות על הפסוקים הראשונים בכל 'סדר מקראי', קטע מתוך הפרשה אותו נהגו לקרוא בבתי הכנסת בארץ ישראל. המדרש נערך במאה החמישית לספירה (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)