"בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים י', ח)
"וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן. וַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם." (דברי הימים ה', ד-ה)

 

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה לד

והמצוה הל"ד היא שצונו שישאו הכהנים הארון על כתפיהם כשנרצה לשאת אותו ממקום למקום.
והוא אמרו יתעלה (נשא ז) :  "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו".
ואף על פי שזה הצווי בא ללויים בעת ההיא אמנם היה זה למיעוט מספר הכהנים בזמן ההוא כי אהרן הוא הראש,
אמנם לדורות חייבין במצוה זו הכהנים והם ישאוהו, כמו שהתבאר בספר יהושע (ג ד ו ח) ובספר שמואל... 

 

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש ג

ועוד אמר הרב (מ"ע לד) כי התבאר זה בספר יהושע וספר שמואל כי לדורות הכהנים חייבין בזו המצוה והם ישאוהו.
ולא מצאתי הביאור הזה. אבל בספר יהושע (ג) אמר ויצו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית ה' אלהיכם
והכהנים והלוים נושאים אותו ואתם תסעו ממקומכם ותלכו אחריו...
ואני תמיה על הרב בזה שהוא דבר מפורש וכבר ביארו החכמים אותו שאמרו בגמרא סוטה (לג ב):
כיצד עברו ישראל את הירדן - בכל יום לוים נושאים את הארון, והיום נשאוהו כהנים.
וזה כמו שביארנו כי בנסעם מן המחנה ביום הראשון נשאו אותו גם הלוים, כמו שאמר: והכהנים והלוים נושאים אותו.
ויום עברם את הירדן נשאו הכהנים לבדם, כי כן כתוב (שם) ויאמר יהושע אל הכהנים שאו את ארון הברית,
להעשות הנס על ידי הכהנים המקודשים מזרע אהרן.
אבל בספר מלכים (א ח) כשהכניס שלמה הארון לבית קדשי הקדשים שם נאמר:
ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים.
והיה זה מפני שהלוים אינם נכנסים לעולם לבית קדשי הקדשים...
וכן אמרו שם בגמרא סוטה (לג ב): תניא ר' יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון:
כשעברו את הירדן, וכשסיבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו.
גם זה ברור שמצות נשיאותו היא לעולם על הלויים כולם
חוץ משלשה מקומות הללו שנתייחדה לכהנים על פי נביא - בירדן, ובהקפת יריחו, ובשעת הכנסתו לבית קדש הקדשים...

 

 

רמב"ם - ר' משה בן מימון, נולד בספרד בשנת 1135. עבר למצרים, בה שימש כרב, מנהיג ורופא. גדול הפוסקים והפילוסופים היהודים. חיבר את ספר ה"משנה תורה" בו אסף, הכריע וסידר את כל ההלכות, וכן את "מורה הנבוכים" - ספר פילוסופיה. נפטר בשנת 1204.

רמב"ן- רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון ונפטר בעכו.