במזמור מ"ה יש שבח למלך ותיאור של שמחת נישואיו ונראה כי המזמור נכתב על ידי משורר שמעריץ את המלך אך מיהו המלך שמתואר במזמור?

 

המזמור נחלק לשני חלקים. בחלק הראשון (ב-ט) יש שבח למלך ובחלק השני (י-יח) יש תיאור של הכַּלָּה ושל שמחת הנישואין של המלך. המזמור כולו עוסק במלך ובשבחו. המזמור נכתב על ידי משורר שמעריץ את המלך ומה שמעניין הוא: באיזה מלך מדובר?

השערות שונות ניתנו בעניין וכדי לעמוד על דמותו של המלך שעליו נכתב המזמור יש לדלות את המידע שקיים במזמור. המלך שבמזמור מתואר כמלך שנלחם באויביו ("חגור חרבך על ירך גבור... עמים תחתיך יפלו"; ד-ו), עושה מעשי יושר ("אהבת צדק ותשנא רשע"; ח) ובעל עושר רב ("מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך"; ט). הכלה שאיתה מתחתן המלך היא "בת צר" (יש מי שמפרש שמדובר ב'בת צור' - עדת צור כמו 'בת ציון' וכוונת הפסוק לאנשי צור שמביאים מנחה לשמחת הנישואין ולא לבת צור ממש. בכל מקרה לשני הפירושים נראה שיש קשר של המלך עם אנשי צור).

עמוס חכם בפירוש 'דעת מקרא' הביא שלושה זיהויים למלך הנזכר כאן: דוד, שלמה ואחאב. את הזיהוי של דוד הוא פוסל, והוא מתלבט בין שלמה לאחאב. הזיהוי של שלמה הוא מתבקש: מדובר במזמור כאמור במלך עשיר, בקשר עם צור (חירם היה מלך צור) ואף האזכור של אהבת הצדק מתאים לשלמה. הזיהוי לאחאב הוא פחות נראה לטעמי, שהרי הסיבה המרכזית לזיהוי אחאב במזמור היא אזכור "בת צור" ו"מן היכלי שן" המתאים לפסוק "ובית השן אשר בנה" (מלכים א כ"ב, לט). אך אחאב לא היה מלך צדיק, ומעט מוזר לשבח ולהלל את אחאב לאור המסופר בספר מלכים.

הזיהוי לשלמה התקבל גם על ידי כמה מהחוקרים. טור סיני הגדיל לעשות והבין שהכותרת "שיר ידידת" (א) מכוונת לשלמה, שנקרא בעצמו ידידיה (עיין: נ"ה טור סיני, ספרות המקרא מהי?, בתוך הלשון והספר 1959, עמ' 19-20).