מי הם החתן והכלה?

מקובל לפרש, שהחתן המתואר בספר שיר השירים הוא שלמה המלך. ולפי זה, הכלה היא אחת מנשותיו, שאהב במיוחד.

אולם, ישנם כמה רמזים לכך, שהחתן המתואר בספר אינו מלך כלל:

1. הכלה מתייחסת אל החתן כאל רועה צאן: "הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?" (א', ז); תיאורים אלו אינם מתאימים למלך, בפרט לא למלך עשיר כשלמה.

2. החתן בא אל הכלה בסתר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (ב', ט). מלך לא צריך לבוא בסתר - הוא יכול פשוט לקחת את הכלה אל ביתו.

3. הכלה מחפשת את החתן בעיר, בשווקים וברחובות "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאֵתִיו" (ג', ב). המלך נמצא רוב הזמן בארמון, אין צורך לחפש אותו ברחובות.

לעניות דעתי, על-פי הפשט, השיר מתאר את אהבתם וחתונתם של שני אנשים פשוטים - רועה צאן עם שומרת כרמים (אבן עזרא, "הדרך השניה"). לפי זה, יש להבין את הפסוקים המדברים על שלמה המלך כתיאורים פיוטיים של החתן:

השם "שלמה" יכול להיות שם כללי לכל חתן - החתן ביום חופתו נראה מושלם, והוא משלים את עצמו על-ידי התחברות לחצי השני שלו, ולכן הוא נקרא שלמה. וגם הכלה נקראת כאן "שולמית":

"שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ מַה-תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" (ז', א)

(גם המילה 'כלולות', הנרדפת למילה 'נישואין', היא מהשורש כלל הדומה לשורש שלמ ומציין שלמות).

חתן ביום חופתו דומה למלך (כדברי חז"ל), בלבושו, במשתה שהוא עורך לאורחיו, ביחס שהוא מקבל מהאורחים, ועוד.

בחלק מהפסוקים הכוונה לשלמה המלך ממש, אך מטרתם של פסוקים אלו להדגיש את הניגוד בין אהבתו של המלך לבין אהבתם של האנשים הפשוטים: למלך שלמה "ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר" (ו', ח), אבל אצל האנשים הפשוטים "אחת היא יונתי תמתי" (שם, ט).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך