מים חיים

המים החיים בנבואתנו מפכים בחלק הדרומי מזרחי בחצר, סמוך למקומם של הים והכיורות במקדש שלמה. כאן המים טבעיים וחיים לחלוטין. הם מתגלים שם, אך אפשר שנביעתם הראשונה בקודש הקודשים, אולי מתחת לאבן השתייה, שממנה נשתת העולם לדברי חז"ל. נזכיר, שהעולם עד לתחילת 'בראשית' היה מלא מים.

המים מפכים ומתעצמים ונשפכים לנחל קידרון, וממנו זורמים לים המלח (סמוך ליישוב אבנת היום). זרימת המים היא בעצמה רבה, ומדובר במים חיים. ממילא הופכים מי ים המלח, ים המוות בשמו הלועזי, לים מתוק ומפכה חיים, דגים רבים ועצי פרי. ירושלים מכפרת כאן על חטאה של סדום, וים המוות, מקומן של ערי הכיכר, סדום ובנותיה, הופך לים של חיים, חיים מכוח המקדש.  גם הנביאים יואל (ד') וזכריה (י"ד) ניבאו על המים החיים היוצאים מירושלים ומן המקדש על הערבה, אל הים הקדמוני, ועוד.

גם העץ אינו יכול שלא להזכיר את עץ החיים, והרי 'עץ חיים היא למחזיקים בה' נאמר במשלי (ג') על התורה. והרי העץ שלנו דומה מאוד בתכונותיו לאיש שבתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה, וכן לעץ המבטא את האמונה והביטחון בה':

כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהילים א', ב-ג):  

בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶ כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי (ירמיהו י"ז, ז-ח):  

המקדש הוא המייצג את גן העדן עלי אדמות. העץ השותה ממי המקדש הוא עץ החיים, שעלהו לא יבול, וים המוות שלמרגלותיו ישרוץ דגים ויתפרנסו ממנו דייגים.