מילים כדורבנות

בפרק ב' שלוש נבואות. שתיים מהן נבואות תוכחה הפונות אל העשירים העושקים וחומסים את ביתם ונחלתם של החלשים והעניים. והנבואה השלישית היא נבואת נחמה המדברת על שובם של הגולים.

הנבואה הראשונה פותחת בתיבה הוי: "הוי חושבי און ופועלי רע" (א).

התיבה "הוי" היא לשון של צער וקינה. בדרך כלל משתמשים ב'הוי' בעת מספד על מת. הנביאים מרבים להשתמש בה בנבואות תוכחה ופורענות, והיא מהווה מעין איום.

בתחילת הנבואה מדבר הנביא על החטא באופן כללי: "חושבי און ופועלי רע על משכבותם..." (א), ולאחר מכן הוא מפרט: "וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו. ועשקו גבר וביתו, ואיש ונחלתו" (ב).

הנביא מתאר את תאוות העשירים לעושק ולחמס. בלילה, על משכבותם, הם זוממים מעשי אוון ורוע, ומיד בבוקר הם מבצעים את זממם: "באור הבוקר יעשוה" (א).

הם עוברים על "לא תחמוד", התשוקה גוררת אחריה מעשים: גזל - לקיחה בכוח. הנביא משתמש באותן מילים המצויות באיסורי התורה וכך נזכרים שומעיו בדרך אסוציאטיבית באיסור שבתורה. התורה אמרה: "לא תחמוד בית רעך" (שמות כ', יג), "ולא תתאוה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך" (דברים ה', יז). והנביא אומר: "וחמדו שדות וגזלו" (ב). "ועשקו גבר וביתו" (שם).

התורה אמרה: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול" (ויקרא י"ט, יג), והנביא משתמש באותם פעלים: "וגזלו", "ועשקו". 

לאחר תיאור החטא מתאר הנביא את העונש שיבוא עליהם. בתיאור העונש פועל העיקרון של "מידה כנגד מידה":

כנגד "חושבי אוון ופועלי רע" (א), נאמר בעונש: "הנני חושב על המשפחה הזאת רעה... כי עת רעה היא" (ג).

כנגד: "וחמדו שדות וגזלו" (ב) אומר המקונן: "לשובב שדינו, יחלק" (ד).

וכנגד: "ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו" (ב), אומר המקונן: "חלק עמי ימיר" (ד).

מול: "ובתים ונשאו" (ב) - "ישא עליכם משל" (ד).

בנבואה השניה, הנביא מכנה את הנעשקים והסובלים "עמי": "ואתמול עמי לאויב יקומם" (ח), "נשי עמי תגרשון" (ט), בכך הוא מוציא כביכול את העושקים מגדר עם ה'. שתי הנבואות פונות אל העשירים העושקים וחומסים את ביתם ונחלתם של החלשים והעניים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך 

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת