הפסוק "שמעו עמים כלם" שמופיע בדברי מיכיהו בן ימלה מופיע גם בפתיחת ספרו של מיכה המורשתי. מה פשר העניין? והאם יש קשר בין שני הנביאים הללו?

 

בפרקנו מופיע הסיפור על מיכיהו בן ימלה וארבע מאות הנביאים. כחלק מהסיפור מיכיהו הנביא קורא בקול גדול: "וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם-שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא-דִבֶּר ה' בִּי וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם" (מלכים א כ"ב, כח; דברי הימים ב י"ח, כז). המונח "שמעו עמים כלם" מופיע גם בפתיחת ספרו של הנביא מיכה: "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי ה' בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ" (מיכה א', א). כיצד יש להבין את היחס בין הפסוק שבסיפור מיכיהו בן ימלה ובין הפסוק הדומה שבנבואת מיכה המורשתי? האם אכן מדובר באותו האדם?

אבן עזרא נחלץ לשאלה זו וטוען כך: "... גם מיכיהו הנביא אמר בדבר אחאב "שמעו עמים כולם" ועל דרך סברה, כי זה מיכה איננו מיכה בן ימלה כי דורות רבים ביניהם" (בפירושו למיכה א', א). אך האם בכל זאת ניתן לדבר על קשר בין שני הנביאים?

נראה שהמשותף לשני הנביאים הוא המלחמה בנביאי השקר. בפרק ג' במיכה מובא כך: "כֹּה אָמַר ה' עַל-הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת-עַמִּי... לַיְלָה לָכֶם מֵחָזוֹן וְחָשְׁכָה לָכֶם מִקְּסֹם" (מיכה ג,' ה-ו) הקטע החשוב כאן הוא לא רק התוכחה לנביאי השקר כי אם ההשוואה של מיכה את עצמו אל מול נביאי השקר: "וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת-רוּחַ ה' וּמִשְׁפָּט וּגְבוּרָה לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ" (שם, ח). כפי שמיכיהו בן ימלה מעמיד את עצמו אל מול נביאי השקר ומגלה בפני אחאב כיצד ה' נתן לו את האישור לרמות אותו כך גם מיכה המורשתי מבדל את עצמו מן נביאי השקר וטוען שהוא שליח ה' האמיתי.

לאחר שמיכה המורשתי מוכיח את נביאי השקר הוא מוכיח גם את מנהיגי העם ששוכרים אותם: "שִׁמְעוּ-נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט... וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל-ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה" (שם, ט-יא). כולם בטוחים שהכול יהיה בסדר, בדיוק כפי שחושב אחאב רגע לפני היציאה למלחמה. הוא מביא ארבע מאות נביאי שקר כדי שישמיעו לו את מה שהוא מעוניין לשמוע: "עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן ה' בְּיַד הַמֶּלֶךְ" (מלכים א כ"ב, יב; דברי הימים ב י"ח, יא).

כך נראה שיצירת הקשר בין מיכיהו בן ימלה למיכה המורשתי מנסה להראות כיצד הנבואה של מיכה המורשתי באה לידי ביטוי במציאות של ממלכת ישראל של אז. וכפי שהתוכחה קיימת כך גם הפורענות. מיכה המורשתי מנבא חורבן גדול בעקבות חטאים אלה: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג', יב) וכך גם אחאב מת במלחמה, ומכאן והלאה ממלכת ישראל תלך ותתפורר, עד שתחרב.