מיהו מלכיצדק?

זיהוי מאורעות, תאריכים ואישים במזמורי תהילים הינו משימה קשה ומפוקפקת, אך במזמור זה אפשר, לפי עניות דעתי, לזהות את המלך במידה רבה של סבירות.

הבה נפתח במקום שסיים בעל המזמור: "מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש" (ז).

לא נטעה אם נפנה כאן למלכים ב פרק ג'. הכתוב מתאר שם את מלחמת יהורם ויהושפט במואב. הכתוב מדגיש שם כי המלכים לא נהגו את צבאם בדרך הקצרה, הידועה: יריחו, הירדן, מידבא, דיבון, כיוון שמישע מלך מואב היה ערוך לקראת בואם אחרי כל השפטים הנוראים שעשה בישראל, ככתוב בכתובת מישע. לפיכך, ביצר את הדרך בואך מיהודה למואב והציב לאורכה חילות מצב. כדי לסכל את תכניתו של מישע ולהביכו, בחרו המלכים בדרך עקיפין קשה ומסוכנת דרך הנגב, הערבה, מדבר אדום ומדבר מואב. באותה דרך מדברית קשה התרגשה עליהם סכנת מוות בצמא. נתחולל נס על-פי דבר ה' ביד אלישע, והנחל המדברי נמלא מים. הווה אומר: במרכז הפרשה דרך עקיפין הרת סכנות ונחל מדברי יבש שנתמלא מים על פי הנביא. וכל זה אך בזכות המלך הצדיק יהושפט.

אמור מעתה: מלכיצדק של המזמור אינו אלא יהושפט, המלך הצדיק שזכה לישועת פלא על פי הנביא.

התואר מלכיצדק רומז אל נכון לשקידתו של יהושפט על הצדק והמשפט, ככתוב בדברי הימים ב י"ט, ה ואילך: "ויעמד שופטים בארץ בכל ערי יהודה... ויאמר אל השופטים... לא לאדם תשפטו כי לה'... יהי פחד ה' עליכם... כי אין עם ה' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שוחד וגו'".

נאה ויאה אפוא התואר מלכיצדק ליהושפט, ולא זה בלבד, אלא ששני השמות מקבילים ודומים במשמעותם ובהרכבם:  יהו - שפט  מלכי - צדק . הלא צדק ומשפט הינם צמד ביטויים שכיח ביותר במקרא.

מעתה אפשר לשער גם את משמעות פסוק ג במזמורנו: "עמך נדבות ביום חילך בהדרי קדש". זהו, כפי הנראה, רמז לישועת פלא שנייה, שנושע יהושפט במלחמה המוזכרת בדברי הימים ב' כ. (על כך ניתן לקרוא בפירוט במאמר המלא). הפסוקים האחרונים במזמורנו: "ידין בגוים מלא גויות... על ארץ רבה" (ו-ז) מזכירים גם הם את האמור שם באותה מלחמה, פסוק כד: "ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה".

כללו של דבר, המזמור מכנה את יהושפט מלכיצדק, כיוון שתואר זה הולם את שמו ואת פעולתו והריהו מקלס את המלך הצדיק, בהזכירו שתי ישועות פלא שזכה להן במלחמותיו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת