מזמור המנורה

מזמור ס"ז בתהילים הוא מזמור מוכר מאוד, והוא גם נאמר בהרבה הזדמנויות. אנשים רבים נוהגים לומר מזמור זה בכל יום, בימי ספירת העומר לאחר הספירה אומרים מזמור זה, והוא גם נכתב הרבה פעמים בצורה של מנורה, צורה שאנו מכירים מחלק מהסידורים, ואף בבתי הכנסת צורה זו מופיעה כתמונה על הקיר או כרקומה על הפרוכת. הציור הזה של המנורה בשילוב מזמור ס"ז מופיע הרבה פעמים עם הכיתוב "שיוויתי ה' לנגדי תמיד".

כמו שניתן לראות מהציור של המנורה, מזמור זה כתוב בצורה סימטרית, כך שמכל שני פסוקים מהקצוות השונים עולים דברים דומים. שני הפסוקים הקיצוניים הם בקשה שה' יברך אותנו. בפסוקים הבאים מופיע אזכור לארץ ולאדמה, שמתברכות מהקב"ה. בפסוקים הפנימיים יותר מופיעים שני פסוקים זהים, המראים את התודה של כל העמים, והפסוק האמצעי מתאר את השמחה של הגויים בה', את מלכותו בעולם ואת הנהגתו בכל.

אלמנט מיוחד נוסף שקיים במזמור - דבר שניתן לראות גם מצורת המנורה - הוא השילוב בין שמיים לארץ בכל פסוק. בכל הפסוקים יש חלק אחד שמופנה לקב"ה ולדרכיו, וחלק אחר שמופנה לבני האדם ולדרכם בארץ. לדוגמא בפסוק "יודוך עמים א-להים, יודוך עמים כולם" (ו) החלק הראשון הוא שבח לקב"ה שהעמים הולכים לשבח אותו והחלק השני הוא פניה לעמים שכולם צריכים לשבח את ה'.

בגלל סיבות אלו מזמור זה הוא כל כך מיוחד. ההקבלה המשלימה, השילוב המיוחד בין שמיים לארץ, בין בקשות, תודות ופניות לציבור הופך את המזמור לריכוז של כל תמצית התפילה. תפילה היא שילוב של כל מה שמוזכר בפרק זה בתהילים שהפך למעין סמל לתפילה שלמה, ומעין תמצית של החוויה היהודית מול ה'.

לעיון נוסף במבנה המזמור ניתן לקרוא את הפוסט מאת ד"ר נתן קלאוס

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער