"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה' בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַה'" (ישעיהו י"ט, יט)
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קט עמוד ב
אותה שנה שמת שמעון הצדיק [ששימש ככהן גדול], אמר להן [לחכמים]: שנה זו הוא [אני] מת, אמרו לו: מנין אתה יודע? אמר להן: כל יום הכפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף לבנים ונכנס עמי [לקודש הקודשים] ויצא עמי, שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ונתעטף שחורים ונכנס עמי ולא יצא עמי. לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת, ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם. בשעת פטירתו, אמר להם: חוניו בני ישמש תחתי. נתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה, אמר לו [בתחבולה על מנת להכשילו]: בא ואלמדך סדר עבודה. הלבישו באונקלי [=גלימה] וחגרו בצילצול [=חגורה מקושטת], העמידו אצל המזבח. אמר להם [שמעי] לאחיו הכהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו, [שכך אמר לה:] 'אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי [=שלך] ואחגור בצילצול שליכי [=שלך]'. בקשו אחיו הכהנים להרגו [את חוניו על בזיון הקודש], רץ מפניהם ורצו אחריו, הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשום [=לשם] עבודת כוכבים...
אמר לו ר' יהודה: לא כך היה מעשה, אלא לא קיבל עליו חוניו [את התפקיד מאביו], שהיה שמעי אחיו גדול ממנו שתי שנים ומחצה [ולכן נעשה שמעי לכהן גדול], ואף על פי כן נתקנא בו חוניו בשמעי אחיו [וביקש להכשילו], אמר לו [חוניו לשמעי]: בא ואלמדך סדר עבודה. והלבישו באונקלי [=גלימה] וחגרו בצילצול [=חגורה מקושטת] והעמידו אצל המזבח. אמר להם לאחיו הכהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו: 'אותו היום שישתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי [=שלך] ואחגור בצילצול שליכי [=שלך]'. בקשו אחיו הכהנים להרגו [את שמעי על כך], סח להם כל המאורע, בקשו להרוג את חוניו, רץ מפניהם ורצו אחריו, רץ לבית המלך ורצו אחריו, כל הרואה אותו אומר: זה הוא זה הוא, הלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה שם מזבח והעלה עליו לשם שמים, [לקיים מה שנאמר:] "(והיה) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה לה'" (ישעיהו י"ט, יט)...
(מבוסס על ביאור שטיינזלץ לגמרא)