מדוע פונה ה' אל אברהם לאחר מלחמתו בארבעת המלכים ואומר לו שלא ירא? נראה שיש בתשובה לשאלה זו מסר שנכון גם לדורנו אנו בנוגע למוסר המלחמה הראוי.

 

הפרשיה המופיעה מיד לאחר סיפור ניצחון אברהם את ארבעת המלכים פותחת כך: "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאד" (ט"ו, א).
באופן פשוט נראה, כי אם הקב"ה בכבודו ובעצמו מרגיע מישהו שלא יפחד – כנראה שיש לאותו אדם סיבה טובה מאוד לפחד. למרות הנחה פשוטה זו, לא ברור כלל מן הפסוקים ממה בדיוק מפחד אברהם. חז"ל במדרשים מנסים להשלים עבורנו את התמונה ולענות על שאלה זו:
רבי לוי, המובא בבראשית רבה, סובר שהגורם לפחדיו של אברהם הוא מלחמתו עם ארבעת המלכים, שסופרה לעיל. לדעתו, אברהם מפחד מחטאיו – הריגת חפים מפשע במלחמה. לכאורה היינו חושבים כי תשובת ה' צריכה להיות פשוטה וחד משמעית - אפילו אם אברהם הרג מישהו, זה היה בשוגג והוא אינו אשם בכך כלל. עצם המלחמה הייתה מוצדקת ונכונה וגם אם במהלכה נהרגו אנשים בטעות, לא צריכות להיות לאברהם נקיפות מצפון על כך. אולם המדרש מביא תשובה שונה לחלוטין מאת ה' לפחדיו של אברהם. ה' עונה לאברהם ואומר לו שלא היו צדיקים באנשים אותם הרג. משמע מהמדרש, שאילו היו כאלו אכן הייתה בעיה מוסרית במעשהו של אברהם והיה בסיס ממשי לפחדיו מהחטא.

לצערנו, גם אנו כאברהם בשעתו, נמצאים כעת במהלכו של מאבק מתמשך נגד שכנינו. נראה לעיתים שבמהלך מאבק זה אנו שוכחים את המסר שאברהם אבינו מסמל.
מדי פעם אנו שומעים על טעויות שאירעו לצה"ל בזמן המלחמה נגד המחבלים. אין להאשים את החיילים על עבודת הקודש שהם עושים בשטח חס וחלילה, אולם יש לשאול האם אנחנו מקדישים מספיק מחשבה לעובדה שאולי הרגנו כמה צדיקים וחפים מפשע, או שמא אנו כל כך בטוחים שכל האנשים שמתו הם אכן 'קוצים'.
אין חולק שהמאבק שלנו הוא מוצדק ושיש להלחם במחבלים בכל הכוח, ואנו דוחים מכל וכל את גישת המעצמות הזרות שמנסות להציג אותנו ככובשים וכאי מוסריים. אנו בטוחים במוסריותה של המלחמה שאנו נמצאים במהלכה, אולם יחד עם זאת עלינו להמשיך וללכת בדרך אותה התווה לנו אברהם אבינו – להיות רגישים למוסר ולצדק גם בתוך המלחמה והמאבק הצודקים והנכונים כשלעצמם. 

 

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון