"וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ" (ישעיהו ח', ב)

 

תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד

וכבר היה רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך…
פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם,
כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים.
התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק.

אמרו לו: מפני מה אתה מצחק?
אמר להם: מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: מקום שכתוב בו (במדבר א', נא) "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?!
אמר להן: לכך אני מצחק! -
דכתיב (ישעיהו ח', ב): "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו"
וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני,
אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה:
באוריה כתיב (מיכה ג', יב): "לכן בגללכם ציון שדה תחרש"
בזכריה כתיב (זכריה ח', ד): "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם"
עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה,
עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת!

בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.