"מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי. זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו" (ירמיהו י"א, טו-טז)
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף נג עמוד ב
אמר ר' יצחק: בשעה שחרב בית המקדש, מצאו הקדוש ברוך הוא לאברהם שהיה עומד בבית המקדש,
אמר לו: "מה לידידי בביתי?"
אמר לו: על עיסקי בני באתי.
אמר לו: בניך חטאו וגלו.
אמר לו: שמא בשוגג חטאו?
אמר לו: "עשותה המזימתה".
אמר לו: שמא מיעוטן חטאו?
אמר לו: "הרבים".
[אמר לו:] היה לך לזכור ברית מילה
אמר לו: "ובשר קודש יעברו מעליך".
אמר לו: שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה?
אמר לו: "כי רעתיכי אז תעלוזי".
מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה, ואמר לו: שמא חס ושלום אין להם תקנה?
יצתה בת קול ואמרה לו: "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך", מה זית זו אחריתו בסופו, אף ישראל אחריתן בסופן.