קביעת הצום וקריאת המגילה דווקא בשנה החמישית ליהויקים מהותיות – ה"גוי מצפון" קרוב מתמיד ליהודה, והוא נושף בערפה.

 

פרק ל"ו עוסק רובו ככולו בכתיבת מגילת התוכחות שנאמרו מימי יאשיהו ועד ימי יהויקים בתקווה שהעם ישוב בתשובה. ברוך בן נריה כותב את הספר בציווי ירמיהו בשנה הרביעית ליהויקים, וקורא אותו בשנה החמישית ליהויקים: "ויהי בשנה החמישית ליהויקים... בחדש התשיעי קראו צום.. ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו..." (ט-י)

מה מיוחד בשנה החמישית ובחודש התשיעי? מדוע הכתוב מדגיש תאריך זה? מעבר לכך, העם קובעים צום בזמן זה, מה שלא מצאנו במקום אחר בספר ירמיהו - מדוע קבעו צום, ומדוע דווקא בתאריך זה?

הכרוניקות הבבליות יסייעו בידינו להבין את ההקשר של סיפור קריאת המגילה וקביעת הצום בחודש התשיעי, חודש כסלו. בכרוניקה הבבלית מופיע כך:

"בשנה הראשונה של נבכודראצר בחודש סיון הוא ערך את צבאו... הוא התקדם לעיר אשקלון ותפס אותה בחודש כסלו. הוא תפס את מלך אשקלון ובזז את העיר..." (מתוך D.J Weisman, Chronicles of chaldaean Kings, London 1956, עמ' 69)

כפי שעולה מהכרוניקה הזאת, נבוכדראצר כבש את אשקלון בשנה הראשונה למלכותו בחודש כסלו, הוא החודש התשיעי. אמנם השנה הראשונה של נבוכדראצר היא שנתו הרביעית של יהויקים, בה הבבלים ניצחו בקרב כרכמיש והכריעו את אשור, אך כנראה שחודש כסלו הוא כבר השנה החמישית של יהויקים. כך מובן מדוע יש פער בין כתיבת הספר בשנה הרביעית למלכות יהויקים והקראתו רק בשנה החמישית בחודש התשיעי. בשנה הרביעית ליהויקים, הבבלים ניצחו והפכו לאימפרייה של המזרח התיכון ועל כן ה' מצווה את ירמיהו לכתוב את הנבואות בספר. בשנה החמישית למלכות יהויקים בחודש התשיעי, חודש כסלו, לאחר כיבוש אשקלון, העם קובע צום מתוך פחד שהבבלים יגיעו במהירות גם לירושלים ואז גם נקראת המגילה. 

קביעת הצום וקריאת המגילה דווקא בשנה החמישית ליהויקים מהותיות – ה"גוי מצפון" קרוב מתמיד ליהודה, והוא נושף בערפה.