התיאור המורכב של אזור הר גריזים והר עיבל יוצר סתירה פנימית. מחד, נראה כי הרים אלו סמוכים לאלון מורה הנמצאת באזור שכם. מאידך, נראה כי הם נמצאים באזור הגלגל הידוע כסמוך ליריחו וכן באזור הערבה. מחקרים ארכאולוגיים יכולים להוות תשובה לסתירה זאת.
בסקרים ארכאולוגיים שערך פרופ' אדם זרטל בבקעת הירדן, התגלו יישובים קטנים מוקפים בקיר עבה שצורתם מעוגלת (מתוארת על ידי פרופ' זרטל כצורת "סנדל") המתוארכים לתקופת ההתנחלות והשופטים. לאור גילויים אלו הציע פרופ' זרטל כי המונח "גלגל" אינו שם של יישוב אלא צורת התיישבות "מעגלית". אם נקבל פירוש זה, הרי שהיו מספר יישובים בשם "גלגל". על כן, היישוב המצוין בפסוק שבפרקנו (פס' ל) מתייחס ליישוב בעל צורה מעוגלת שהיה ממוקם באזור שכם.
על פי דרך זו מתפרש הפסוק כך:
"מוּל הַגִּלְגָּל" — מול יישוב מסוים בעל צורה מעגלית.
"אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה" — בסמוך לאלוני מורה, היא שכם.
ייתכן שטענתו של פרופ' זרטל מקבלת חיזוק מכך שהאתר גלגל מופיע בתנ"ך כך: "הגלגל" (יהושע ט', ו; שופטים ב', א; שמואל א ז', טז ועוד). לרוב אין מוסיפים ה"א היידוע לשמות יישובים - "הירושלים", "השכם" או "השילה" - וייתכן שתוספת זו מלמדת על כך שמדובר בסוג מסוים של צורת התיישבות, ולא ביישוב ספציפי.
אמנם, נותר עדיין להבין את משמעות המילה "ערבה" (ל). לדעת נגה הראובני המונח "ערבה" מבטא אזור שבו קיים עירוב בין מרחב צחיח ומרחב עם צמחייה. אם כן, ייתכן שאזור בעל תנאים דומים היה קיים בסביבות שכם ואליו מכוון הכתוב.
נראה אם כן כי הר גריזים והר עיבל אכן ממוקמים באזור שכם.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר