לכל שבט היה דגל משלו. הדגל מבטא את החזון והייעוד המיוחד של כל שבט ומתוך כך של כל פרט ופרט שבו. לכל אדם יש ייעוד בחיים ועליו לעשות את המיטב כדי למצוא את ייעודו, הדגל האישי שלו.
לכל שבט היה דגל משלו, דגל שסימל את האופי המיוחד שלו. המדרש (במדבר רבה, פרשה ב', ג) אומר כי בשעה שהקב"ה ירד על הר סיני, ירדו איתו 220,000 מלאכים. כשראה העם שהמלאכים מסודרים "דגלים דגלים", נתאווה אף הוא לדגלים, והקב"ה הסכים למלאות שאלתם. מה המשמעות לכך שלמלאך יש דגל? הדגל מסמל את המטרות והרעיונות שהאחד קובע לעצמו. המלאך יבצע בדיוק את המשימה שאותה נשלח לעשות. אין שום פער בין הציווי הא-להי לבין מעשיו בפועל. עם ישראל השתוקק להגיע לרמה כזו של ביצוע דבר ה', ויתר על כן, בני ישראל רצו להכיר את משימותיהם האישיות ולבצע את התפקידים שלהם, כפי שאכן באו לידי ביטוי מאוחר יותר בדגלי המדבר.
לכל אדם יש ייעוד בחיים. חלק מן האנשים צריכים ללמד תורה בחייהם, חלק אחר תפקידו לשעשע ולהוסיף פן של הומור לחייהם של אנשים אחרים, אחרים תפקידם להציל חיים, והרשימה עוד ארוכה. אולם בדרך כלל, אנשים לא יודעים מהו ייעודם בחיים, וכיצד עליהם להגשימו.
הגאון מווילנא בפירושו על ספר משלי (ט"ז, א) אומר את הכלל הבא: לכל אדם יש את הגישה הייחודית לו, משום שאין שני בני אדם שחושבים את אותו הדבר, או שני בני אדם בעלי אופי דומה. בזמן הנביאים היו אנשים הולכים לנביא על מנת לדעת את רצון ה'. הנביא, בהתבסס על נבואתו, היה אומר לשואל באיזו דרך עליו ללכת, דרך המתאימה לטבעו ולשורש נשמתו. בימינו יש רוח הקודש הפנימית השורה על האדם אשר מורה לו מה יעשה.
אדם צריך לעשות את המיטב כדי למצוא את ייעודו האישי, וכדי ללכת בדרכו הוא. לעתים קרובות אנשים מושפעים מלחץ חברתי או משפחתי בבחירת כיוון חייהם, ואינם הולכים בדרך שאותה היו רוצים לבחור לעצמם. אדם צריך ללכת בדרכו האישית לאור המטרה שבחר לעצמו, עליו ליצור את הדגל האישי שלו, ולא לתת לעצמו להיכנע ללחצים חיצוניים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון