שמעון ולוי פעלו יחדיו בשכם ואף קוללו יחדיו על ידי יעקב לפני מותו. ואף על פי כן, בעוד שבט שמעון כמעט ונעלם 'מהמפה הפוליטית', ממרכז העניינים, שבט לוי זכה להיות שבט הכהונה. מה פשר ההבדל?
מעשיהם של שמעון ולוי זכו לביקורת נוקבת של יעקב. בפרק שלנו יעקב טוען כנגדם טענה פוליטית, החשש מפני תגובת יושבי הארץ (ל) ואילו לפני מותו (מ"ט, ה-ז) הוא מקללם ומענישם, במה שנראה כביקורת מוסרית על פעולתם.
העונש של יעקב כולל את חלוקתם והפצתם בישראל, כנראה מחשש מהאופי הנוקשה והעז שלהם. אלא שמספר שמות ואילך שבט לוי הופך להיות שבט מרכזי: ממנו יצא גדול הנביאים ושבט הכהונה. שבט שמעון, לעומת זאת, באמת אינו תופס מקום מרכזי ואף הולך מדי אל דחי כאשר מתברר שנשיא השבט הוא זה שקירב את המדינית בפרשת פנחס (במדבר כ"ה, יד).
מה פשר ההבדל בין לוי ושמעון? המדרש בספרי דברים (שמט) מתמודד עם שאלה זו ומצטט משל בו מסופר על "שנים שלוו מן המלך אחד פרע למלך וחזר והלוה את המלך ואחד לא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה". המדרש מסביר ששמעון ולוי לוו מן המלך בשכם, התחייבו לו לאור מעשיהם, אלא שלוי החזיר את ההלוואה בהמשך הדרך, ושמעון רק חזר ולווה עוד.
שבט לוי מכאן ואילך משתמש בכוחות הבוערים בו לטובה. הוא נלחם נגד גזרות פרעה, לא חוטא בחטא העגל ועוד. עם ישראל זקוק ל'אנשים נוקשים' בתנאי שהנוקשות מנותבת למקומות הנכונים.