שרי הצבא ואף העם כולו תומכים במהפכת יהוא, מפני שבזמן מלכות יורם בן אחאב היתה התדרדרות מדינית ולאומית משמעותית.

 

יהוא אמנם התמנה כדי להעניש את בית אחאב, אך הוא מלך ישראל הפועל את כל פעולותיו לטובת עמו ולשם קיומו של דבר ה'. מנעוריו הוא משרת את עמו כאיש צבא. העונש שהוא אמור להביא על ישראל נוגע בעיקר לבית אחאב. אולם רק את החייבים בעונש מוטל עליו להרוג, ואין לו רשות לחרוג מגבול זה. תפקיד זה, אף שהוא מהווה מעשה ענישה בתוך עם ישראל, נועד סוף סוף להיטיב עמם ולסלק מעליהם בית מלוכה מושחת, אשר גרם להשחתה בישראל ולרעות רבות שבאו עליהם בשל כך.
סילוק בית אחאב מן המלוכה, אינו מהווה רק אינטרס דתי-נבואי, אלא תואם כנראה גם את האינטרס הלאומי הפשוט, כפי שנתפס בידי שרי הצבא וחייליו. לולי כן, קשה להסביר את התמיכה המיידית והנלהבת שזכה לה יהוא מצד כל חבריו שרי הצבא, ואת הצלחתו המופתית והמהירה כל כך של המרד אשר העניק ליהוא את כסא המלוכה ללא מלחמת אחים וללא שפיכות דמים מיותרת.
נראה שהייתה קיימת בעם ובצבא אי-שביעות רצון כללית משלטונו של יורם בן אחאב. הייתה זו תקופת ירידה לאומית מכל הבחינות (זאת, בניגוד להישגים שאליהם הגיעו עמרי ואחאב אבותיו של יורם). מבחינה מדינית וצבאית, בתקופתו של יורם פרקו המואבים את עול ישראל, ויורם נכשל בנסיונו להשיב את שלטונו על מואב; ידם של הארמים גברה לאורך כל תקופת מלכותו, ולא שמענו על שום ניצחון ישראלי על הארמים (ורק על הצלות לזמן מה). בתקופת מלכותו של יורם שרר רעב כבד בארץ, והוא גרם בוודאי לקשיים כלכליים חמורים בממלכה.
יורם עצמו נראה אישיות חיוורת, החסרה כושר הנהגה: הוא נוטה להישבר במצבי לחץ ומתגלה כחסר אונים להיחלץ מהם.
יורם עומד בצִלם של אבותיו עמרי ואחאב, ובתקופת מלכותו בא לידי ביטוי ניוונו של בית אחאב וירידתו נִכּרה. נראה אפוא ששרי הצבא סברו שהשלטון בעת הקשה הזאת לישראל ראוי להיות מופקד בידיים נאמנות יותר. יהוא נראה להם מנהיג מוכשר ונמרץ הראוי לרשת את כסא המלוכה בישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון