מהי "דעת אלוקים"?

תחושה קשה אופפת את הושע. הוא "משוטט" בין עשרת הדיברות ומסמן את כל המעשים הפוגעים בסדרי החברה באופן אקטיבי ואלים (א-ב). אין הוא מזכיר את מצוות האמונה ואף לא את השבת. מאוד ייתכן שהאלימות החברתית לא באה על חשבון המצוות הטקסיות והפולחניות. הושע נוגע בקלקולי מערכת המשפט ("אלה וכחש") באלימות החברתית ("ורצוח וגנוב") ובשבר המוסרי במשפחה ("ונאוף"). אין הוא קורא לתשובה ואינו מבטיח ישועה, אלא מקונן על מציאות כעורה שמובילה בהכרח לחורבן הארץ.

אחד מעקרונות המחשבה הדתית של הושע הוא הקישור בין "דעת א-להים" לבין עבירות שבין אדם לחברו. הרי בקלות רבה יכול האדם לנתק בין התנהלותו על פני האדמה בקרב בני אדם לבין מהלכי נפשו בהתקשרותו עם א-להיו. זו כנראה הייתה מציאות רווחת בכל ימי התנ"ך, בישראל וביהודה כאחד. אנשים התפללו במקדש וידיהם ספוגות בדם ששפכו חינם. כשאומר הושע ש"אין דעת א-להים בארץ" (א) הוא מכוון לכל רשימת החטאים החברתיים.

הנפילה תבוא כי "אתה הדעת מאסת" (ו), אותה דעת של מוסר בני אדם, היא המבטיחה את חיי העם בארצם ובהיעדרה – "אמאסאך" (שם).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'שמונה נביאים בעבותות אהבה', בהוצאת ידיעות ספרים