יהושע מצטווה להגות ב"ספר התורה", שהוא ספר דברים, שעיקר עניינו הוא המצוות הקשורות לארץ ישראל.

 

בפרקנו נאמר: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ".
מהו 'ספר התורה' אשר נצטווה יהושע להגות בו בהתמדה?
ראשית, יש לדעת שעל דרך הפשט, כאשר נאמר בספר דברים 'ספר התורה' בדרך כלל הכוונה למצוות המהוות את מרבית ספר דברים, שבתחילתו נאמר (א, ה): "הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת", ולקראת סוף מצוותיו נאמר (לא, ט): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי...", ובמעמד זה נחתם 'ספר התורה'.
ועניינו של 'ספר התורה' הזה, ספר דברים, הוא להורות לישראל את המצוות הקשורות לארץ ישראל, ולכן נאמר לראשונה רק כעת, חודשים ספורים לפני כניסתם לארץ.
וכן מצינו במקומות רבים ש'ספר התורה' מכוּון לספר דברים, כגון (יהושע ח, לא): "כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל". ובמקבילתו (דברים כז, ו): "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלוֹהֶיךָ".
וכן (מל"ב יד, ו): "וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה... לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת...". ובמקבילתו (דברים כד, טז): "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת".
ובפרשת המלך נאמר: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹוהָיו...". ומה שכתוב 'מלפני הכהנים הלויים' הוא על פי הפסוק הנזכר לעיל:  "וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי".
אם כן,  נצטווה יהושע, שהיה במעמד מסויים של מלך, לקיים את הוראת ה' למלך ישראל לקרוא ולהגות ב'ספר תורת ארץ ישראל' כל ימי חייו.