האם יום ה' הוא יום פורענות או יום נחמה? וכיצד אנשי ממלכת ישראל צריכים להתייחס ליום זה העתיד לבוא?

 

בביקורו של עמוס בממלכת ישראל הוא שומע שהשפע השורר בה נובע מברכת ה'. אנשים מסתובבים זחוחי גאולה ומצפים שבחלוף זמן קצוב יגיע יום ה'. יום ה' יחרוג מכל חוקיות הטבע ובו יופיע הא-להים בעצמו וישדד מערכות עולם. האמונה הרווחת בערי השומרון בימי ירבעם השני היא שהיום הזה יהיה יום נקמה בגויים, יום של אור יקרות, יום שבו קרן ישראל תתעלה מעל גבולותיה והיא תהפוך להיות ממלכה נשגבה על פני כל הארץ. תודעת הגאולה העומדת בפתח הבית מציפה את לבבות הישראלים בשמחה משכרת, ולתוך שכרונם זה מוסך הנביא את מילותיו המרות בפירושו ל"יום ה'":

"הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור" (יח)

דברי עמוס על יום ה' מכים את שומעיו. אין בינו לבינם ויכוח תיאולוגי על כך שיום ה' הוא יום נורא שבו ירד ה' אל הארץ לשדד מערכות, להגביה שפלים ולהנמיך רמים. אלא שבעוד שומעיו חיים באמונה צרופה שהם בצד המואר של המערכה הזו, עמוס משוכנע שכדאי להם לברוח מן היום הזה כל עוד רוחם בם.

 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'שמונה נביאים בעבותות אהבה', בהוצאת ידיעות ספרים