בלדד (בפרק י"ח) וצופר (בפרק כ') משתלחים ברשעים וטוענים שהרשעים אינם מצליחים, ומדבריהם ברור שהם מתכוונים לכך שאיוב הוא רשע. בפרק י"ט איוב מעלה זווית נוספת של המצוקה בה הוא שרוי: השינוי הדרמטי במעמדו החברתי, ובדידותו הקשה. בקשתו של איוב היא שכאבו ייזכר לנצח, כדי שתהיה לו משמעות. בפרק כ"א איוב טוען שרעיו אינם פותחים את לבם אליו, ומרמים את עצמם - העולם איננו מושגח אלא מופקר, והרשעים אינם מקבלים את גמולם.
באדיבות ישיבת אורות שאול