מדינת התורה והשוויון

"הנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" (שמות כ"ג, כ)

מה הקשר בין רשימת המצוות שבפרשת משפטים, העוסקת בעיקר בעניינים שבין אדם לחברו, לבין תיאור ההגעה אל הארץ בפסוקים כ-לג?

פרשת המשפטים האחרונה, מפסוק כ שבפרק הקודם ועד לסופה, תוכנה העיקרי שוויון הכל לפני החוק, וחובותיהם זה לזה במדינה שלעתיד, שתהיה מיוסדת על תורת ה' ועל בעלות ה' על הארץ. ומנה הכתוב את שבתות השבועות והשנים, וכן את שלושת הרגלים שבמחזור השנה, דהיינו ימי האושר שבאביב, בקיץ ובסתיו, עם המצוות המתווספות אליהם, שכולם נועדו לטפח באדם את תודעת השתעבדותו לה' ואת רוח השוויון והאחווה. עתה ממשיך הכתוב ואומר:

(א) ישראל יזכה לאדמת המדינה הזאת של תורת ה' - לא בשל גבורתו ואומץ לבו, אלא אך ורק בעקבות השתעבדותו הצייתנית לרצון ה' תימסר האדמה לידיו;

(ב) צייתנות נאמנה זו כלפי תורת ה' היא הדרך היחידה להבטיח שגשוג גשמי בארץ, ודבר זה יבוא לידי ביטוי בעלייה לרגל באביב, בקיץ ובסתיו, ובהבאת הביכורים והנחתם לרגלי התורה הזאת - ביטוי שיחזור משנה לשנה בחיי האומה והפרט;

(ג) לפיכך: "מעט מעט אגרשנו מפניך" (ל) - לבל יחטיאו תושבי הארץ את העם להאמין באמונת ההבל המנוגדת לאמונת התורה; אמונה אלילית זו רואה את השגשוג הגשמי כבלתי תלוי מקיום חוקי המוסר, ובהתאם להשקפה זו היא מאלילה את עצם כוחות הטבע הפיסי ומייחסת להם את מתנת השגשוג הגשמי;

(ד) אדמת המדינה הזאת אינה סובלת אפוא כל שמץ של עבודה זרה, פרי אותן התעיות האליליות; לפיכך, עקרון השוויון שבתחיקה הסוציאלית, שיחול בראש ובראשונה גם על ה"נכרי", יקוים בתנאי שהוא יחדול מלהיות עובד עבודה זרה.

רש"ר הירש - ר' שמשון רפאל הירש חי בגרמניה בין השנים 1808-1888. עמד בראש המאבק ברפורמים, ועם זאת דגל במודרניזציה, בגישת "תורה עם דרך ארץ". כתב ספרים רבים וביניהם פרושו לתורה.