"וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה', וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו" (שמואל א ה', ד)

 

ידוע כי כחות הטומאה אין להם כח אלא בלילה, על כן לא היתה תפארתו יתברך להכות את טומאת דגון אלא בלילה, ובכן לא היה מפילו אלא בלילה, ובבקר היה נמצא נופל.
ובשניה היו ראש דגון וכפות ידיו כרותות אל המפתן, ויהיה להורות כי דגון אלקיו אין לו מחשבה ולא דבור ולא מעשה, כי על כן הראש שממנו המחשבה אל הלב, והידים שבהם המעשה, והמפתן שהוא הפתח מעין הפה, שלשתן יחד רחוקות מדגון.

 

 

 

אלשיך -  ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך ע"י ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.