בשלושת הרגלים מצווה התורה לעלות לרגל ולראות את פני ה'. הביטוי 'רואי פני המלך', המופיע בתנ"ך מספר פעמים בהקשר של ארמונות מלוכה, מלמד על כך שבני ישראל זוכים בשלושת הרגלים להיות 'מהיושבים ראשונה במלכות'.
הציווי על עלייה לרגל בשלושת הרגלים מופיע שלוש פעמים בתורה (שמות כ"ג; שמות ל"ד; דברים ט"ז) ובשלושת המקומות מופיע הביטוי (עם הבדלים מעטים): "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'". למה מתכוונת התורה כאשר היא מדברת על עלייה למקום אשר יבחר ה' על מנת לראות את פני ה'? הרי אפילו משה לא יכול היה לראות את פני ה': "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות ל"ג, כג)?!
הביטוי 'רואי פני המלך' מופיע בתנ"ך בכמה הקשרים נוספים. בספר מלכים ב' פרק כ"ה, יט, בתיאור חורבן ירושלים והמקדש נאמר שרב הטבחים הבבלי לקח, בין השאר, "חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ". ביטוי זה מופיע גם במגילת אסתר פרק א', יד ביחס לשבעת הסריסים "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת".
משמעות ביטוי זה בהקשרים המלכותיים הללו היא: אנשים הקרובים ביותר למלך העומדים לפניו תמיד ורואים את פניו. אם כך, נראה שהמשמעות של ביטוי זה בהקשר של שלושת הרגלים היא לא ראיית הפנים הממשיות של ה', אלא העמידה לפניו, כאנשים הקרובים ביותר. שלוש פעמים בשנה צריך האיש הישראלי לבוא לפני 'האדון' ה' השולט עליו, ולהתבטל לפניו. אולם בד בבד עם אותה התבטלות אותו ישראלי זוכה להיות מהאנשים הקרובים ביותר אל המלך.
לא רק הכהנים העומדים לפניו תמיד אלא כל עם ישראל זוכה בשלושת הרגלים להיות מהיושבים ראשונה במלכות ולהיות מאלו הרואים פני מלך.