ספר במדבר נפתח במפקד בני ישראל, ובפרק כ"ו התורה מספרת על מפקד נוסף. התורה מקדישה שני תיאורים נפרדים מפורטים לשני המפקדים, מפני שלכל אחד מהם הייתה מטרה שונה.
במפקד הראשון, בפרקים א'-ב', בולט האופי ה'צבאי', ואף בהוראות למִפקד נאמר במפורש: "תפקדו אותם לצבאותם" (א', ג). לעומת זאת, במפקד השני הביטוי "יוצא צבא" (כ"ו, ב) משמש רק כהגדרה לגיל הפקודים, אך המפקד אינו בעל אופי צבאי.
בשני המפקדים יצאו הלויים מכלל המניין, אך מסיבה שונה: במפקד הראשון נאמר שהלויים ניתנו לעבודת המשכן - כלומר, הם שייכים לצבאות עבודת ה', ומשום כך אין למנות אותם בכלל צבא הלוחמים.
במפקד השני נאמר שהלויים לא נמנו בכלל העם משום שאין הם נוחלים נחלה. משמע: מטרת המפקד השני היא קביעת הנחלות של בני ישראל.
פרק מיוחד מקדישה התורה לאחר המפקד הראשון כדי לתאר כיצד סודרו המחנות לדגליהם כשהם מוכנים לתנועה (פרק ב'), ובפרק נוסף (פרק י') מתוארים סדרי תנועת המחנה והיציאה למלחמה: מי ראשון ומי אחרון, כיצד נאספים וכיצד נוסעים. עולה מכאן שתכלית המפקד הראשון הייתה ארגון מושלם של המחנה לתנועה ולמלחמה.
לעומת זאת, במפקד השני אין שום התייחסות לסידור המחנה. התורה אינה עוסקת כלל בדגלים ובתנועה, ואפילו אינה כותבת שהארגון היה זהה לזה של יציאת מצרים. משה נצטווה על מניין זה לאחר המלחמות נגד סיחון ועוג, וממילא ברור שהמפקד לא נועד לצורך ההכנה למלחמות אלה. לאחר תום המפקד, מביא הפרק את הציווי לחלק את הארץ לפי תוצאות המפקד: "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו" (כ"ו, נד). לכן, נראה שתכלית המפקד השני היא הכנת בסיס הנתונים לחלוקת הארץ.
עוד על עניינו של המפקד בפרקנו ניתן לשמוע בשיעורו של פרופ' יונתן גרוסמן
וכן ניתן לקרוא בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון