פעולתו הראשונה של שאול כמלך - המלחמה בעמון - משקפת את עיקר פועלו: השבת הכבוד האבוד של עם ישראל.
הצלת אנשי יבש גלעד הייתה הפעולה הראשונה ששאול ביצע כמלך; סיפור התחלתי זה מכיל רכיב משמעותי מאוד להבנת ההמשך.
האיום של נחש על אנשי יבש לא היה איום על חייהם, אלא על כבודם: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" (ב), והפרק נסגר כאשר לאחר הניצחון עם ישראל הולך לגלגל, מקום שקיבל את שמו על-שום ש"הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע, ה', ט). זה המקום שבו מקבלת מלכותו של שאול תוקף.
המלחמה של שאול אינה עוד מלחמה על המשך הישרדותם של בני ישראל, כפי שהיה לאורך ספר שופטים, אלא מדרגה אחת מעל - מלחמה על הכבוד הלאומי של עם ישראל.
עניין זה גם היה הסימן הראשון לנפילתו מאוחר יותר: כאשר דוד מצטרף לזירה הציבורית בפרק י"ז, הוא נלחם בדיוק על הנקודה הזאת: הוא נאבק בגלית הפלשתי אשר "חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים" (י"ז, כו). שאול עמד חסר אונים מול איום זה על כבוד עם ישראל, ולכן זה השלב בו מתחילה לצאת אל הפועל החלפתו.
עם זאת, הכישלון שבסוף לא מוחק את ההישגים הקודמים של שאול; ואכן, בקינת דוד על שאול לאחר נפילתו, הוא אומר "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א', כד). הזיכרון של שאול אינו כולל רק את מנהיגותו הצבאית, אלא גם את השבת כבודו האבוד של עם ישראל.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער