למנצח לדוד

א. חלוקת הפסוקים במזמור: המזמור הוא ארוך ומהארוכים שבספר תהילים. ניתן לחלק אותו בצורות שונות, אך לצורך הנוחות נחלק את המזמור ליחידות גדולות: פס' ב-ד פותחים את המזמור; בחלק השני במזמור (ה-כה) המשורר מתפלל אל ה' בעקבות צרות שבאו עליו (ה-ז), מתאר כיצד ה' יורד להושיעו (ח-יז), מודיע על כך שה' הושיע אותו (יח-כא) ואף מסביר את הסיבה שה' הושיעו (כב-כה); בחלק השלישי (כו-לב) המשורר פורש תארים כלליים על הושעת ה' וחותם "ומי צור זולתי א-להינו"; בחלק הרביעי (לג-נא) מודה המשורר לה' שהושיע אותו מהאויבים ומהמלחמה וחותם בברכה לה' (נ-נא).

ב. בכותרת מופיע שדוד הוא זה שחיבר את המזמור: "למנצח לעבד ה' לדוד אשר דבר לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אותו מכף כל איביו ומיד שאול" (א), ואכן כך גם אפשר להניח מהמזמור עצמו. בנוסף לכך אפשר לזהות שהחלק השני במזמור (ה-כה) עוסק בהושעת דוד לפני המלכתו ואילו החלק הרביעי (לג-נא) עוסק בהושעת דוד בעת שהיה מלך ונלחם עם עמי הסביבה. כידוע מזמור י"ח מופיע עם שינויים בשמואל ב כ"ב. אברבנאל בהקדמתו לשירה מונה 74 הבדלים בין המזמורים, ואין לדעת מה מקור השינויים בוודאות. (עוד על עניין זה ניתן לקרוא בפוסט מאת הרב ישעיהו הדרי)

ג. במקומות נוספים בתנ"ך דוד מופיע כמשורר וכמנגן. כידוע דוד הגיע לבית שאול כמנגן (שמואל א ט"ז, כג), דוד מקונן על שאול ויונתן (שמואל ב א'), דוד נקרא "נעים זמירות ישראל" (שמואל ב כ"ג, א) ובדברי הימים כלי שיר מיוחסים לדוד "החל שיר ה' והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל" (דברי הימים ב כ"ט, כז). 

ד. אנקדוטה לסיום. את הפסוק האחרון שבמזמור אנחנו נוהגים לומר כחלק מברכת המזון, ובשבת אומרים "מגדול" ולא "מגדיל". השינוי הזה הוא בין המזמור שלנו והשירה בשמואל ב כ"ב, אך מה עניין שינוי הנוסח לשבת ויום חול? יש מי שסבר שבברכה היה כתוב כך: "מגדיל (בשב – מגדול)" ונעשתה פתיחה לא נכונה של ראשי התיבות – במקום שמואל ב, הבינו שמדובר בשבת. אמנם יש מי שמערער על הסברה הזו, מכיוון שאבודרהם (שחי במאה ה-14) כתב שבשבת אומרים "מגדול" ולא "מגדיל", ולכאורה האבודרהם לא הכיר בחלוקת ספר שמואל לשניים (ראה עוד: הרב אמנון בזק, "זמן חיבורה של תפילת חנה", בתוך: "בראש השנה יכתבון", הערה 17).