אחת התעלומות שהעסיקו את חכמינו במהלך הדורות הייתה שאלת מקומו של מתן תורה. האם לא היה ראוי לקיים אירוע היסטורי חסר תקדים שכזה באזור קצת יותר מכובד ומפואר מאשר במדבר?
המדרשים עונים בצורות שונות לשאלה מדוע ניתנה התורה במדבר. יש שאמרו שטעם ההחלטה האלוקית לתת את התורה במדבר היה "שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר: 'לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו'" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ה) . בעברית שלנו היינו אומרים כי אלוקים לא רצה לאפשר לעמי העולם להצדיק את אי־רצונם לקבל את התורה במיני תירוצים וסיפורי מעשיות; אילו ניתנה התורה בארץ ישראל יכלו העמים להתחמק בתואנה שהתורה ניתנה בשטח שבתחום הריבונות של עם אחר.
חכמים אחרים אומרים שהסיבה לבחירת המדבר כמקום מתן תורה היא "שלא להטיל מחלוקת בין השבטים, שלא יהא זה אומר 'בארצי נִתנה תורה' וזה אומר 'בארצי נִתנה תורה'" (שם). הקדוש ברוך הוא מכיר את בניו על סכסוכיהם ומפלגותיהם; אם התורה תינתן במקום מסוים תיפתח מלחמת עולם בין הקבוצות השונות, וכל אחת מהן תטען לבעלות מוחלטת על התורה.
דומה כי דברי המדרש אינם טעונים הסבר. התורה ניתנת במקום שבו שום גוף ושום קבוצה אינם יכולים לטעון לבעלות עליה. לפירוש הזה יש גם המשך מתבקש: העיקרון המנחה בחוקי המדבר הוא שאכן אין שם בעלות פורמאלית לשום קבוצה, אך בכל זאת יש מי שנהנה מיתרון ומכוח השפעה גדול יותר. מי שמסתובב במדבר בפועל, חורש את הוואדיות, עולה במצוקים ויורד בנחלים, הוא נעשה בפועל מלך המדבר. המדבר הוא אולי שטח הפקר, אך הוא יכול להיקנות בדם, יזע ודמעות.
וכמו המדבר, כך התורה. גם היא נקנית רק על ידי אלו שממיתים עצמם באוהלה. בלשונם של חכמים: "שאם אין אדם מפקיר עצמו כמדבר אינו זוכה לדברי תורה" (ילקוט שמעוני יתרו רמז רעג). אם ברצוננו להתחבר לעולם המופלא של התורה וחכמתה, יהיה עלינו להשקיע בזה מאמץ. רק כך נצליח להפוך את התורה לנחלתנו.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשה בקטנה' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר