ה' מצווה את משה לקחת את המחתות של מאתים וחמישים מקטירי הקטורת ולרקע אותן כציפוי למזבח הנחושת. לשם מה יש לצפות את המזבח והלוא הוא כבר עשוי נחושת?

 

מידותיו של מזבח העולה כפי שמתוארות בספר שמות (פרק כ"ז) הינן חמש אמות רוחב על חמש אמות אורך ושלוש אמות בלבד גובה. ידוע לנו כי היה למזבח כבש, ולכאורה מזבח נמוך שכזה (מטר וחצי) אינו זקוק כלל לכבש.

התנאים במסכת זבחים (נט ע"ב) נחלקו האם המזבח באמת היה בגובה שלוש אמות בלבד או שבעצם הכוונה לשלוש אמות של המערכה עליונה, אך היה לו בסיס של חמש אמות שלא מתואר כאן. לפי הדעה השניה נמצא שגובהו הכולל של המזבח היה עשר אמות. מזבח שכזה ודאי זקוק לכבש.

אולם, אם כן, יש לשאול כיצד נשאו הלויים כלי כל כך גדול בנדודיהם במדבר?

בהכרח יש לומר שבאמת נשאו רק את מקום המערכה העשוי נחושת שגובהו היה שלוש אמות. את תחתית המזבח בנו בכל פעם שחנו, מאדמה ואיתה גם מילאו את מקום המערכה שהיה חלול, נבוב לוחות (שמות כ"ז, ח).

על פי זה נוכל לענות על שאלתנו. הציפוי נועד עבור תחתית המזבח שהיתה עשויה אדמה בלבד וכעת זכתה לציפוי נחושת בהתאמה למקום המערכה העליון (כך שמעתי מהרב ישראל אריאל).