בכמה מקומות מוזכרת הסיבה שבגינה לא נכנס למשה לארץ. ברוב הפעמים מופיע שהסיבה היא חטא מי מריבה אולם בפרשת דברים מספר משה כי הסיבה היא חטא המרגלים. מהי אם כן הסיבה האמיתית?

 

בסוף פרק ל"ב, לאחר שירת האזינו, ה' אומר למשה: "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ... וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה... עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (מט-נב). לפי פסוקים אלה, משה לא נכנס לארץ בעקבות חטא מי מריבה.
בנאומיו של משה בספר דברים משה מזכיר כמה פעמים את העובדה כי ה' התאנף בו שלא יעבור את הירדן, אך הוא נותן לכך סיבות שונות. בחלק מהפעמים מוזכרת עובדה זו כחלק מתוכחה על חטאיהם של ישראל שגרמו לענישה כוללת אפילו של המנהיג שלהם. כך לדוגמא בפרשת דברים (א', לז) בעת שהוא מזכיר את חטא המרגלים מציין משה כי בגללם גם הוא לא זכה להכנס לארץ.
כמה פרקים לאחר מכן (ד', כא) בעת שהוא מתאר את חטא העגל חוזר משה ומזכיר זאת אך נראה שלא במטרה להוכיחם אלא ללמדם כי כבר לא תהיה להם הגנה כבזמן המדבר כי משה לא עובר איתם לארץ ואם יחטאו יבולע להם חלילה.
אולם, בפעמים האחרות בהן מזכיר זאת משה בשם ה' הוא מציין כי סיבת אי המעבר לארץ ישראל היא בשל החטא במי מריבה (ל"ב, נא). כך גם בחטא מי מריבה עצמו נאמר כי בשל כך אין משה ואהרן זוכים להעביר את ישראל לארץ (במדבר כ', יב; שם כ"ז, יד). אם כן, מהי הסיבה האמיתית שבגינה לא נכנס משה ארצה?
דומה כי יש לחלק בין שני ענינים שונים המשמשים בערבוביא. משה, בדבריו לישראל רוצה להדגיש להם את עוצמתו ההרסנית של החטא ולכן בוחר לציין את חטא המרגלים כעילה לאי כניסתו לארץ. כך גם יכול להשתמע ממה שנאמר שם (במדבר י"ד, ל) שרק יהושע וכלב יכנסו מכל אותו הדור ומשמע שמשה, אהרן ומרים לא ייכנסו.
אולם, כאשר ה' פונה למשה הרי שהוא מנמק זאת דווקא בפרשיית מי מריבה. הקב"ה רוצה להדגיש כי הבעיה שם היתה חוסר התאמה מנהיגותית להנהגה בארץ ולכן גם התוצאה היא "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (שם כ', יב). לא נאמר כי לא ייכנסו אלא שלא יביאו את העם לארץ כמנהיגים. יש לשים לב כי בכל המקומות בהם נימוק זה מוזכר מופיע סמוך לכך הציווי ליהושע להיות המנהיג המחליף את משה (במדבר כ"ז, יד; דברים ג', כו וכן בדברים ל"א, ב).
דבר זה מורה כי עצם כניסתו של משה כאדם פרטי לארץ כנען נמנעה כתוצאה מחטא המרגלים, אולם מניעתו להיכנס כמנהיג נבעה מחוסר ההתאמה לכך בעקבות פרשיית מי מריבה. מי שהתאים להנהגה היה יהושע.